שישים שיחות על הסביבה

את הפוסט הזה אני כותבת על כוס אפרול בכיכר, אחרי שיצאתי מהבית עם שקית קטנה של מתמחזרים ולקח לי בערך 14 דקות לנסות ולדחוס את הסוגים השונים למיכלים הגדושים לעייפה . הייתי חייבת להתאושש מהמאמץ . ניהלתי בחיי אי- אלו פרויקטים מיוחדים ואפילו פורצי דרך . בתחילת שנות ה 2000 ניהלתי את פרויקט ההפרדה במקור בטירת הכרמל ובקרית טבעון (ראו פוסט #36 ). שעות של עבודה במשרד, בשטח עם אנשי העיריה ובפעולות הסברה בשטח . כל יום מחדש צריך ללבוש את חליפת האופטימיות ולצאת לשטח, עם אנרגיה, חיוך  ומחשבה חיובית שכולם משתפים פעולה בפרויקט הזה . בפרויקט הזה, שמומן ע"י  LIFE - THIRD COUNTRIES  - כן,  מדינת עולם שלישי  (מדינת ישראל עוד נחשבה כזו, עד הצטרפותה ב 2010 לארגון ה OECD . אתם תשפטו אם באמת התואר הזה מתאים לנו) קיבלנו תקציב נאה להטמיע הפרדה במקור (ליבש/ רטוב) ברשויות הנ " ל.  הכל עבד, היה שיתוף פעולה מהרשות, היה שיתוף פעולה מהתושבים, רוסלנה (היום ד"ר פלטניק בשבילכם) השלימה את המאסטר שלה, ואפילו המשרד לאיכות סבי...

את נושא המים בישראל חקרתי לאורך חיי המקצועיים "בקטנה". אולם, כאשר קיבלתי פניה בשנת 2009 מוועדת החקירה הממלכתית, בראשות השופט ביין, שנדרשה לחקור את המשבר במשק המים בישראל, לא יכולתי לסרב. האתגר היה עצום, בעיקר לאור העובדה כי נתונים אמיתיים ואמינים ממש לא היו בנמצא. העבודה הצביעה על אובדני מים שפירים בדליפות ממערכת הצנרת בסדר גודל של כ 64 מיליון מ"ק לשנה ( דליפות, גניבה והיעדר אמצעי מדידה תקינים) ואובדני ביוב בדליפות בסדר גודל של כ 100 מיליון מ"ק לשנה (כאן, הנתונים, למעשה, התבססו על הערכות כיוון שהם לא ניתנים למדידה). הדו"ח לא כלל נתונים לגבי המגזר הכפרי והמועצות האיזוריות, ושם, אפשר להניח שהאובדנים, באופן יחסי למגזר, אף גבוהים יותר. במסמך הצגנו נתונים המצביעים על צריכת המים העירונית בישראל ועל כמויות השפכים המיוצרות בגין צריכה זו. נושאים אלו נבדקו לעומק בכדי להבין את פוטנציאל החיסכון במים היכול לנבוע מהשקעה במערכות התשתית של אספקת המים ובמערכות הולכת הביוב. הסקר שבוצע בעבודה זו הראה כי ניתן באמצעים טכנולוגיים הקיימים בשוק "להציל" לפחות 30 מ...

המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות הוא נדבך חשוב במאמץ המתוכנן של מדינות רבות בעולם להתמודד עם צרכי האנרגיה והאתגרים הסביבתיים, הכוללים הפחתת זהום אוויר מקומי והפחתת פליטות גזי חממה. על מנת להגדיל את העצמאות האנרגטית ולעמוד ביעדי הפחתת הפליטות הוצבו יעדים שאפתניים להרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות וצמצום השימוש בדלקים פוסיליים, צמצום הפקת חשמל מפחם (אגב, רק 8 מדינות באירופה הודיעו כי ישביתו את כל תחנות הכח המופעלות בפחם עד 2030) אהה, כן, גם ישראל. לאנרגיות מתחדשות (ובישראל הכוונה היא בעיקר שמש ורוח) יש פוטנציאל מבטיח כתחליף לדלקים פוסיליים בייצור החשמל. מחירי הטכנולוגיות האלה ירדו בצורה מעוררת התפעלות בשנים האחרונות. כבר כיום, במכרזים שמוציאה רשות החשמל בישראל מתקבלות הצעות ברמה של 15 אגורות לקווט"ש ( WOW !!! לעומת 27 אגורות לקווט"ש עבור ייצור חשמל מגז טבעי). אולם , על מנת לממש את הפוטנציאל הזה, יש צורך להתגבר על מספר מכשולים כאשר אחד המאתגרים הוא התנודתיות בהספק המיוצר ברשתות חשמל בהן יש שיעור גבוה של שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים. בהיעדר פתרון הולם למיתון התנודתיות, הת...

בהמשך לפוסט #29    בו הצגתי בפניכם את הטמעת האנרגיות המתחדשות בספרד, אני מבקשת להרחיב את הסוגייה ולהתאים את המצב לתנאים בישראל. מדינת ישראל התחייבה, בצורה מאוד שמרנית, ש עד 2030, 17% ייצור החשמל יהיה מאנרגיה מתחדשת עם יעד ביניים של 10% עד שנת 2020 (שזו החלטת ממשלה 542 מ- 2015) אני לא רוצה להיות צודקת ולהגיד "אמרתי לכם", אבל אני שמה את זה כאן: זה לא יקרה. 1.     זה לא קרה עד עכשיו . כי עוד לפני היעד של 2020, היו יעדים ש 2% מאספקת החשמל לצרכנים החל משנת 2007 תגיע ממקורות מתחדשים עם עלייה של אחוז אחד כל שלוש שנים עד לרמה של 5% מסך ייצור החשמל בשנת 2016 .         דו"ח רשות החש מל ,  מראה כי שעור המתחדשות ב 2018 עמד על 3% בלבד, זאת ועוד, חשוב להדגיש   שהרשות מחשבת את שיעור המתחדשות על סמך ההספק המותקן של המתחדשות מוכפל במקדם הספק. כלומר, לא כמה באמת חשמל ממקור מתחדש הוזרם לרשת אלא מה הפוטנציאל שלו (כלומר, תקלות, עננות, השבתות לתחזוקה וכד' לא נכנסות לתחשיב).      אני מבקשת לשים כבר כאן הערת אזהרה עם כוכ...

אז הזמן שלי כאן במדריד עובר במלא עשייה (דוקטורט אחד הוגש, דוחות מחקר הוגשו, מאמר אחרי רביזיות התקבל, מאמר נוסף בשלבי סיום לקראת הגשה- ובעקבותיו עוד דוקטורט, הצעות מחקר מוגשות, מצגות לקראת שנה"ל עודכנו, קיצר- לא משעמם לי ב-כ-ל-ל), וכבר אני סוגרת 70% מההתחייבות שלי לכם, קוראי הנאמנים, ל 60 שיחות על הסביבה . והפעם אני רוצה להעלות את סוגיית טכנולוגיות הסביבה . אני מבקשת לקחת את הטור המצוין של עמיתי, פרופ' שלמה מיטל ממוסד שמואל נאמן, צעד אחד קדימה. מדינת ישראל קמה מכלום. נושאים כמו הגנה מפני האויבים, הפרחת השממה, הקטנת התלות שלנו ביבוא היו לב ליבה של המדינה בהתהוות, צורך קיומי שמוליד חדשנות, יכולת החלטה ועשייה . הצורך הזה הביא לפיתוח אמצעי לחימה, לפיתוח אמצעי לחימת סייבר, המחסור במים הביא להקמת המוביל הארצי, פיתוח טכנולוגיות התפלה, השקייה בטפטוף והשבת שפכים לקולחים המשמשים לחקלאות.  באמת! לתפארת מדינת ישראל! יש לנו מסורת של חדשנות ואנחנו מובילים בעולם. בחיי, שאין כנס או מפגש אקראי עם חוקר/ת בתחום, שבו נושא היזמות הישראלית, החוצפה (שמקבלת קונוטציה מאוד חיובית), ה...

בפרק הזמן הזה שאני כאן בשבתון בבירת ספרד, אני ממשיכה לעבוד על מחקרים אליהם אני והצוותים שלי מחוייבים בארץ, אני ממשיכה להתקדם עם הסטודנטים לעבר קו הגמר של מחקריהם אבל גם פנויה יותר להתעדכן בכל אותם מידעונים ששמתי לעצמי תזכורות לקרוא אותם כשאהיה בשבתון. אני כמובן, מעדכנת אתכם בקורותי ובהגיגי בבלוג   והיום, שינויי מזג האוויר (הרבה יותר נעים כאן במדריד. בערב ובשעות הבוקר קריר, ביום נעים ואחוזי הלחות נמוכים מאוד) הביאו אותי לכתוב את הפוסט הזה. סוגיית הסביבה, על כל המשתמע ממנה, מקבלת תהודה רבה בפן התקשורתי- ותקנו אותי האם זה רק אצלי בפיד או שזה אמיתי- התהודה הולכת וגוברת. בין אם זה מזג האוויר והקיץ המטורף שעובר על כולנו או בין אם זה המפלט מפני הפוליטיקה- ההתעסקות הזו באקלים, בפיתוח בר הקיימא, בפסולת ובזהום האוויר הופכת יותר ויותר לנחלת הכלל ויש לכך חשיבות עצומה ! אבל, לעיתים יש בלבול של מושגים, לפעמים אמצעים נתפסים כמטרות, לעיתים המציאות מצטיירת בצורה מגמתית על ידי צד זה או אחר, ובטח ובטח בעיתות הפייק ניוז. מדי יום צצות בתקשורת תיאוריות חדשות, בעד ונגד, גילויים ומחקרים מרעיש...

את הפוסט הזה, ה- 40 למניין הבלוג "60 שיחות על הסביבה", אני מקדישה למנחים ולמונחים שלי . בורכתי, בחיי המקצועיים במורים לחיים- פרופ' יוריק אבנימלך (טכניון) ופרופ' מוטי שכטר (אוניברסיטת חיפה), שניהם היום אמריטוסים שעדיין פעילים מאוד, חוקרים, מציגים מחקריהם בעולם ובארץ וזוכים להערכה בינלאומית. יוריק, אבא רוחני, מתחשב, מקצועי, יצירתי וגם חבר עם מילה טובה או בקורת מושכלת. מוטי, ענייני, פרגמטי, מקצועי, דורש ועוזר כשצריך. שני אנשים שונים במהותם, שבעצם, הובילו אותי בדרכי, גם במאסטר וגם בדוקטורט. מכל אחד מהם לקחתי כמה וכמה תכונות על מנת לבסס קשרים פוריים עם הסטודנטים שלי. הבסיס ליחסי מנחה- מונחה, לדידי, הוא תקשורת וכבוד. אני מכבדת את הסטודנטים שלי והם גם מכבדים אותי (אבל זה די טריוויאלי לאור גילי ומעמדי המתקדמים). אני בהחלט מקשיבה להם ובהחלט סומכת עליהם שהם מכירים את הספרות העדכנית טוב ממני, שהם אלה שצריכים לעדכן אותי ואני- צריכה לתת להם כיוון, השראה, רעיונות. מי יוזם? במרבית המקרים אלה הסטודנטים שמגיעים אלי עם רעיונות ואני זו שמכוונת וגם מנסה להשיג תקציבים למחקר...

  כפי שבוודאי הבנתם כבר, אחת המטרות המרכזיות שלי בהעלאת הבלוג הזה, היא לתאר את מאחורי הקלעים של מחקר סביבתי בכלל ומחקר סביבתי בישראל, בפרט.   איך מחקר יכול וצריך לשמש כלי בקבלת החלטות מושכלות ומבוססות מדע בתחומי הסביבה השונים.  אבל, איך קובעים מה ראוי לחקר? איך לתקצב מחקר שלא רק יספק למבצעים שלו עוד כמה שורות של פרסומים בקורות החיים אלא ממש יעשה שינוי, יקדם גם את המדע וגם את היישום? תקציבי המחקר העולמיים בתחום האנרגיה גדלים בהתמדה בשנים האחרונות. גם בישראל יש מימון של מחקרים ע"י משרד האנרגיה וכן מחקרים העוסקים בתחליפי נפט לתחבורה המקבלים מימון מהמשרד להגנת הסביבה. יש, כמובן, קרנות נוספות כמו הקרן הלאומית למדעים (שלא מגבילה את תחום המחקר), מימון של משרד המדע וקרנות דו ובין- לאומיות רבות. צוות החוקרים של מוסד שמואל נאמן  עוסק רבות בסוגיה הזו של מיקוד מו"פ  ופיתח במשך השנים מתודולוגיות שתכליתן לגבש מדיניות לאומית למחקר ולפיתוח, לטכנולוגיה ולחדשנות. אנו צריכים להבין היטב את מערכת המו"פ והחדשנות ולענות על השאלה כיצד תהליכים הקשורים להתפתחות של מדע, טכנולוגיה וח...

בשבועות האחרונים אני מנהלת לא מעט שיחות עם אנשים מקסימים, חדורי מוטיבציה שהחליטו להציל את העולם.  בשיחות הם והן (!) מבטאים, מצד אחד, את התסכול העמוק שלהם מזה שדברים לא מתקדמים בכיוון הרצוי- פגעי האקלים ממשיכים לתבוע את עלבונו של העולם (שריפות, שיטפונות, גלי חום.. ואנשים שמקפחים חייהם לא רק בהודו אלא גם ביפן), שעות של בזבוז דלק, זמן והרבה מאוד זיהום בפקקים ובתחבורה מתסכלת, ערימות פסולת שממשיכות להיערם ללא פתרון סביבתי וכלכלי, חוסר השיניים הרגולטוריות באכיפה סביבתית ועוד ועוד תסכול.  אולם, מנגד, הם מספרים לי, בעיניים נוצצות, שהם החליטו להקדיש את חייהם לשיפור המצב. בין אם זה ייזום של פרויקט חברתי, בין אם זה פיתוח טכנולוגי, בין אם זה רעיון שהם לא ממש יודעים איך לקחת אותו קדימה- כולל עם מי צריך לדבר, עם מי לתאם, את מי לנער. מה שמעניין הוא שמרבית השיחות מתחילות בקיטורים כללים אך הפתרונות סובבים סביב נושא הטיפול בפסולת . אז מעבר לעובדה שפסולת היא באמת דבר מאוד "נראה", יש תפיסה שכאילו פתרון בעיית הפסולת יביא למזור עולמי. דווקא בגלל ההתמקדות הזו בפסולת, אני מודה, בעבר, הייתי ...