שישים שיחות על הסביבה

כשעוקבים אחרי ההתרחשויות בעולם ובארץ בכל הקשור לאיכות הסביבה- עולה תמונה די ברורה. ממשלות נכשלות (או רוצות ו/או מוכנות ו/או נאלצות/ מעדיפות משיקולי הון-שלטון... מחק את המיותר) בכל הקשור לתקינה סביבתית ובעיקר, לאכיפה סביבתית. מצד שני, כשאנחנו מגיעים להצבעה לכנסת שממנה תוקם הממשלה הבאה, נושאי איכות הסביבה פחות משפיעים על ההצבעה שלנו. באופן כללי, נושא הסביבה אינו עומד על סדר היום הממלכתי, למעט הבזקות קטנות, שלא עושות שינוי אמיתי. לעומת זאת, נושאים כמו איכות החיים ואיכות הסביבה ברשויות המקומיות, בפוליטיקה המקומית ובפעילות היומיומית, תופסת מקום וחשיבות רבה יותר, ובצדק. זו הרשות המקומית (עיר, מועצה מקומית או מועצה איזורית) שצריכה לדאוג לפינוי הפסולת, לתת רשיונות עסק למפעלים שעובדים ברשות, לנהל את התחבורה (לרבות, כמובן, תחבורה ציבורית, שבילי אופניים והליכה ברגל) והחנייה בעיר, להפעיל תחנות ניטור אוויר, לספק לנו מים ולטפל בביוב שלנו, לטפח גינות ושטחים ציבוריים פתוחים ברחבי הרשות. חלק מהותי וחשוב יש לרשויות המקומיות בכל הקשור בהיערכות לשינויי האקלים ע"ימגוון כלי אדפטציה - בין השאר

הפוסט האחרון שלי היה קצת פסימי ואני קיבלתי חיזוקים מכל הכיוונים להסתכל ביתר אופטימיות על הדברים. אז הנה. מצאתי סיבה למסיבה . סבון ואבקת כביסה . במסגרת חיינו המודרניים אנחנו חייבים (ונהנים) להתקלח, לכבס את בגדינו, וגם לנקות את הבית מדי פעם .. מה שמחתי כשמצאתי כאן מלאן של סבון. במקום לקנות עוד מיכל קשיח עם משאבה, הצטיידתי בשקית רכה עם אותו הסבון. גם חסכתי כסף, כיוון שהמלאן זול יותר (לאותו נפח סבון) וגם חסכתי פלסטיק של האריזה. הגודל כן קובע! כל כך לעשות אותי שמחה .. אז הכותרת היא אופטימיות.. ובכל זאת.. מה הבעיה? הבעיה שאין הרבה דוגמאות כאלה. למיטב ידיעתי המוצר היחיד שנמכר בארץ כמלאן הוא חומר לניקוי חלונות. ותראו דוגמא אחרת, תראו איזה הבדל- יש כאן 1.3 ליטר של פלסטיק קשיח לעומת שקית דקיקה של סטריפים (הבאתי את זה מהארץ).. כאן זה לא רק מלאן, אלא זה מוצר אחר לגמרי, שמשיג את אותה תוצאה - כביסה נקיה עם מוצר קומפקטי, שארוז באריזה מינימלית. ככה צריך.   במסגרת הדוקטורט שלי הכרתי מספר חוקרים מפרוקטר & גמבל. חברת ענק שמייצרת מגוון מוצרים, בין השאר חומר לכביסה מוכר- אריאל

הירגעו, כמעט 4 חודשים במדריד לא הפכו אותי לפרשנית כדורסל (למרות שמאוד שימח אותי שנבחרת העתודה של ישראל בכדורסל ניצחה השבוע את נבחרת ספרד..), אלא אני מבקשת היום לתאר את אפקט הריבאונד בתחום הסביבה . לתחום זה השפעה מכרעת על הסביבה. כך, למשל, כאשר אנחנו קונים מזגן שעלות השימוש בו לכל לילה הוא "רק" שנקל, אז למה לא לישון עם מזגן כל הלילה ולהתכסות בשמיכה עבה כי קר? אם יש לנו מכונית "יעילה" שנוסעת מעל 18 או 20 קילומטר לליטר, אז למה שלא נסע לעשות קניות זולות במרחק של 40 ק"מ מהבית- שהרי זה יוזיל לנו את הקניות וייקר את הנסיעה רק ב 15 ₪..? כמובן, שמבחינה סביבתית הריבאונד הוא בכך שיש צורך לייצר חשמל כדי שהמזגן יפעל כל הלילה, ויש לכך השפעות סביבתיות שליליות ברורות. גם את הנסיעה שלנו ברכב לא צריך לתרגם רק לעלות הישירה של צריכת הדלק, אלא גם לזיהום שנפלט וגורם לתחלואה, פגיעה בערך הדיור (דירות הפונות לכביש ראשי ערכן נמוך מדירות הפונות לפארק), פגיעה בחקלאות (בעיקר בגלל עליית ריכוזי האוזון ה"רע", שנוצר בתגובה פוטוכימית כתוצאה מפליטת תחמוצות חנקן וחומרים אורגניים) ועו

השבוע ישראל נמצאת תחת מתקפה תקשורתית (מתואמת? מתוזמנת?) של כתבות על ה(אי) טיפול בפסולת בישראל (סדרת כתבות בכאן 11) וכתבה על סיפור הריח של האזרח גואטה (שבעצם הראה איך הפסולת בארץ היא לא משאב ולא בטיח- היא אבטיח רקוב ומסריח). בפוסט השני שלי סיפרתי לכם כיצד המסטר שלי הציג את חלופת ה"יבש רטוב" כחלופה הטובה לישראל (אי אז באמצע שנות התשעים). יש לכך כמה סיבות- החומר האורגני (הרטוב), בהגיעו לאתרי הטמנה, מתפרק וגורם לשחרור מתאן (גז חממה), שכאשר כתבתי את המסטר שלי ועדיין היו פזורות בארץ מאות מזבלות, תרם ליותר 10% מכלל הפליטות של גזי חממה בישראל (כיום התרומה נמוכה יותר בגלל ניהול קצת יותר טוב של המטמנות), את החומר האורגני ניתן להפוך לקומפוסט איכותי (ולא ערימות האשפה שהראה האזרח גואטה בטובלן) או לאנרגיה באמצעות מתקני תסיסה אנאירובית. מעבר לכך, חומר אורגני (קרי, קליפת אבטיח מבאישה או חיתול חד פעמי ספוג קאקי-פיפי) אשר נאסף יחד עם נייר וקרטון הוא פוגע בפוטנציאל למחזר חומרים אלה וכאשר הוא נאסף עם סוללה או קופסת שימורים הוא יגרום להמסה של המתכות (ומשם קצרה הדרך למי התהום כשהאשפה מוטמנת

בגיליון האחרון של אקולוגיה וסביבה (וזו בהחלט המלצת קריאה לקרוא את המאמרים בתקופון הזה, המוכר ע"י הות"ת ככתב עת שפיט),   יש מאמר חשוב  ומענין,  שאני מבקשת להאיר עליו בזרקור שונה-  לא שהפכתי לפאשיניסטה כאן במדריד, אלא שנראה לי שיש חוסרים במאמר.  הכתבה מתארת את השפעות תעשיית האופנה על שלל היבטי הקיימות- השפעות סביבתיות והשפעות חברתיות כמו גדול הכותנה, השפעה על החקלאים ופועלי התעשייה, צביעת הבדים, פסולת, אריזה, אנרגיה ועוד. אך במאמר מאוד חסר לי נושא ה"תפעול", כלומר, השימוש בבגד (כביסה, ייבוש, גיהוץ).  למשל, במאמר להלן   מראים החוקרים כי כמעט 82% מההשפעות הסביבתיות של חולצת נשים מבד סינטטי (פוליאסטר) מתרחשות בשלב השימוש (18% בשלב הייצור ופחות מ 1% בסילוק). 97% מהאנרגיה המושקעת בחולצה לאורך מחזור חייה הוא בשלב השימוש. וזה ניתוח מחזור חיים של חולצה סינטטית, אז עכשיו תחשבו מה קורה אם מדובר בחולצה מכופתרת מכותנה שצריך, לא עלינו, לגהץ אותה?!.. ועכשיו יש התלבטות.. האם לרכוש בגד חדש או להמשיך ולהשתמש בבגד שאחרים כבר השתמשו בו..? אז כאן במדריד ובעיקר בשכונת מגורי מלאס

הצד השני של שינויי האקלים הוא הפחתת פליטות גזי החממה . הדרכים לעשות זאת הן רבות ומגוונות: הפחתת צריכה והתייעלות (אנרגיה לחשמל, לתחבורה ולחום.. מים, מוצרים..), החדרת אנרגיות מתחדשות, טיפול בר קיימא בפסולת ועוד . באוגוסט 2008 (ויש לתאריכים חשיבות) הצענו, צוות הסביבה במוסד שמואל נאמן יחד עם קבוצת לב און מקליפורניה, לשר להגנת הסביבה דאז, גדעון עזרא ז " ל, להכין תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. הרעיון היה להתארגן למעלה משנה לפני וועידת האקלים בקופנהגן (דצמבר 2009)- לבחון מה האפשרויות של ישראל להפחית פליטות, לנתח כלכלית את החלופות המועדפות ולהגיע מוכנים לוועידה, עם תוכנית מסודרת. זה לא קרה. במרץ 2009 התחלף השר (גלעד ארדן נכנס לתפקיד והתחיל להבין את הצורך בהכנת תוכנית כזו. אבל, לאור הזמן שהלך והתקצר (כבר היינו ביולי 2009), הוחלט במשרד שאת העבודה תכין חברה בינלאומית שיש לה ניראות גבוהה, והכנת דו"ח ע " י חברה כזו יכול לגרום למדינת ישראל, לכאורה, להיראות רציניים יותר. הצוות תכול- החולצות הכין מסמך בו נכללו, לדוגמא, המלצות להפחית באכילת בשר. ככלל, זו המלצה נכונה לארג

כבר מספר שבועות הטמפרטורה במשך היום במדריד לא יורדת את ה 30 מעלות, ובלילה המצב משתפר ונושק ל 20 מעלות, אפילו מלמטה. המזל הוא שהלחות כאן לא עוברת את ה 25% כך שזה יחסית, במזגן, נסבל. כבר היו בקיץ הזה, בסוף יוני, אירועי אקלים קיצוניים באירופה. הטמפרטורות היו גבוהות באופן מטורף, שריפות ויובש קיצוני כאן בספרד. זוהי חזרה קיצונית עוד יותר מהקיץ ההוא, של 2003 (בלוג מספר 19), רק שהפעם ההיערכות של המדינה ושל הרשויות המקומיות היתה טובה יותר (ראשית, כיום מזגנים יש בכל סופרמרקט או חנות, כמעט בכל בית קפה ואפילו בהרבה בתים וכמו כן הרשויות מודעות יותר לנושא: נפתחים "חדרי קרור", בעיקר למחוסרי בית- ויש כאלה לא מעט ברחובות מדריד, מחולקים מאווררים לבתי אבות, פארקים ציבוריים הטובלים בעצים ובירק, שהינם קרירים יותר ביום ובטח בלילה- נשארים פתוחים 24 שעות וממילא   יש כאן כל כך הרבה שוטרים ברחובות שיש מי שיכול לעזור..). הטיפול בנושא האקלים נחלק, למעשה, לשני תחומים: הפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינויי האקלים. הבלוג היום יעסוק, מטבע הדברים, בהיערכות. במסגרת פעילות המשרד להגנת הסביבה בישר

  נושא האנרגיות המתחדשות בספרד הוא נושא סופר מענין. כיום,  סך ההספק המותקן של מתחדשות עומד על 40% ואילו בפועל (בהינתן הזמינות של הרוח והשמש) ייצרו חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקפים מרשימים: במחצית הראשונה של 2019 כ 28,000 גיגהוט שעה מרוח (22.6%), 20,000 גיגהוט שעה מהידרו (16.9%) ו 4.6% מהשמש. זה למעלה מ 45% מקורות מתחדשים לייצור חשמל.  היעד השנתי לסך מקורות האנרגיה לסך השימושים (כולל לתחבורה, ייצור חשמל ולחום) לשנת 2020 הוא 20%.  לשם השוואה, אצלנו רק ייצור החשמל (שהוא קצת יותר משליש מכלל צריכת האנרגיה בישראל) בקושי מגרד את ה 5% ובכלל זה גם דודי השמש וגם הפאנלים הסולריים- על הגגות, בשדות נרחבים- בעיקר בנגב ובערבה, טיפונת רוח וטיפטיפונת תחנת כח הידרואלקטרית בכפר הנשיא.  מפסולת יש גם הפקה מעטה של אנרגיה. היעד אצלנו לייצור חשמל ממקורות מתחדשים לשנת 2020 עומד על 10%. אצלנו, חברים, בכלל לא מדברים על כלל שימושי האנרגיה, אלא על חשמל בלבד. ספרד מיצבה את עצמה בשנים 2007-2010 כמדינה השנייה באירופה (אחרי גרמניה) בכל הקשור למתחדשות. סובסידיות ניכרות ניתנו למתחדשות, וגם היה לספרדים שכל להתנות כל פרו