שישים שיחות על הסביבה

  שבתי ארצה אחרי ששה חודשים וחצי במדריד.  איך שהזמן טס... מתוך תערוכת ציורים בבנין Telefonica Telefónica  Foundation Space  C את התקופה הזו אנצור לעד כחוויה מיוחדת. אמנם המשכתי לעבוד כרגיל (טכנולוגיות על כמו סקייפ, וואטסאפ ו ZOOM עזרו לי להשאר מחוברת, לנהל פרויקטים, להנחות סטודנטים.יות, להגיש הצעות מחקר, לייצר שותפויות חדשות ועוד). גרתי בצנטרום של מדריד. שכונת מלסאניה (ראו פוסטים 3,8,10). את מרבית הקניות של האוכל עשיתי בסופרמרקטים השכונתיים. קצת אכלתי בחוץ (בשוק האוכל הסמוך לדירה Mercado San Ildefonso , בבית ההסעדה של הארי קרישנה, במסעדות באיזור וגם, כמובן, במנזה באוניברסיטה). ואין מה לומר, מחירי מוצרי המזון הרבה, הרבה יותר זולים בלב הבירה הספרדית מאשר כאן. השאלה- מה המשמעות הבריאותית והסביבתית של מחירי מזון גבוהים? נתחיל בפירות וירקות- כאשר ק"ג מלפפון בארץ עולה כמעט 7 ₪, סלסלת עגבניות שרי כמעט 11 ₪, בטטות 11 ₪ (במקביל- על המלפפונים הספרדים לא ארחיב את הדיבור מפאת טעמם הדלוח, אבל סלסלת שרי עלתה 1 יורו ובטטה כ 1.2 יורו לק"ג.) ק"ג נקטרינות/אפרסקים עו

כדי לסגור את ששת החודשים שלי כאן, בספרד, נסעתי לעוד כנס בנושא הטיפול בפסולת.  הכנס של ISWA   - הארגון המקצועי לטיפול בפסולת, התקיים בבילבאו. תכלס, מודה, לא למדתי הרבה. מיחזור מיחזור ועוד פעם מיחזור. נו, באמת. גם כאשר דובר על אחריות יצרן מורחבת. חקיקה זו מבוססת על אחריות היצרן שמתמקדת בטיפול במוצר לאחר תום השימוש בו, כשהמטרה העיקרית שלה היא הגדלת כמות המוצרים שיטופלו בסוף חייהם ברמה גבוהה ככל שניתן על פי  ההיררכיה של הטיפול בפסולת   והקטנת ההשפעה הסביבתית של אותם מוצרים כשהם, בסוף חייהם, נהפכים לפסולת .   הכוח המניע מאחורי אימוץ יוזמות כאלו הוא לגרום לשינויים בתכנון המוצר, בייצור שלו, בשימוש בו ובטיפול בו בסוף חייו. חשיבה כזו אמורה גם לשפר את הביצועים הסביבתיים של המוצר ואפילו לחסוך עלויות ליצרנים . בסיס העקרון הוא שחברות המייצרות מוצרים אחראיות על המוצר לאורך כל מחזור החיים שלו ולא רק מעבר לשלב המכירה (מכן הביטוי "מורחבת") . אבל, רק שתבינו, באירופה מדובר על תעשיית השטיחים, טקסטיל ומוצרי חשמל. על נושא האריזות כבר לא מדברים בכנסים מסוג זה כיוון שהוא כבר common pr

במהלך השיח על הפחתת פליטות גזי חממה עולה לדיון, כל פעם מחדש, נושא הצמחונות/ טבעונות.  הסיבה לכך ברורה- כרבע מכלל פליטות גזי החממה הם גזים שאינם פחמן דו חמצני, גזים אלה- הכוללים מתאן, חנקן תת חמצני N2O , תרכובות פלואור ואחרים הינם גזים בעלי "אפקט חממה" (כושר בליעה גבוה יותר של קרינת ה IR החוזרת מכדור הארץ) גבוה יותר מהפחמן הדו חמצני, ולכן, קיימות בעולם תוכניות (אצלנו בצעדים ממש קטנים..) לטיפול ממוקד באותם גזים. מתוך הרבע הנ"ל, בערך רבע מקורו במה שנקרא livestock - משק הבקר, בעיקר פרות אך גם כבשים וחזירים. משק חי זה פולט גזי חממה (בעיקר מתאן, בעל "אפקט חממה" פי 28 מפחמן דו חמצני) בשני אופנים: העלאת הגרה של החיה ו(אי) הטיפול בפרש, שיוצר תנאים אנאירוביים ופליטת מתאן. תעשיית גידול הבקר, מכלל תעשיית גדול החלבון מן החי, אחראית על כ-80% מפליטת גזי החממה ממשק זה. בישראל, קיימת עלייה מתמדת בצריכת הבשר. בשנת 2000 צרכנו בממוצע 1.3 ק"ג לנפש לשנה בשר כבש, 16.5 ק"ג לנפש לשנה בקר ו 59 ק"ג לנפש לשנה עוף.  בשנת 2018 כבר צרכנו (בממוצע, כמובן, כי רבים מ