שישים שיחות על הסביבה

ששה חודשים כאן הפכו אותי לא רק למומחית בעיר המדהימה הזו, לנווטת ללא גוגל מפות, לשוחקת נעליים מקצועית (יש לנעלי לפחות 500 ק"מ של הליכה בעיר הזו, שגמעתי בשקיקה), אלא גם לשוחרת אומנות עוד יותר מטורפת ממה שחשבתי שאני. מה שמאוד יפה כאן שמבנים ישנים, חלקם ממש לא פאר היצירה הארכיטקטונית, הפכו למרכזי תרבות סואנים, חינמיים, עם תערוכות מתחלפות ושפע עצום של השראה. זו דרך מקיימת לשמר את מה שיש ולנצל מבנים קיימים! נתחיל ב מטדרו .  מדובר בבית מטבחיים ישן שיש בו 48 בנינים ושטחו הכולל למעלה מ 165 אלף מ"ר, שממוקם בדרום העיר. באולמות הענקיים, שאף אחד מאיתנו לא ממש רוצה לחשוב אילו רעשים היו שם, ממוקמות תערוכות נפלאות.  במשטח הענק בו רוכז הבקר, נערכים היום ירידים ומופעי מוזיקה במטרו תחנת Legazpi משם נמשיך ל מפעל הטבק הישן     בשכונת Lavapiés שכונה זו איננה המקום הכי נעים להסתובב בו בלילה, הרבה מאוד זרים בצבעיעור כהה במיוחד מתגוררים כאן. אבל, עיריית מדריד בשיתוף עם מסגרות ועמותות שונות הפכה את   חומות ומב...

חצי שנה כאן במדריד ייסגרו בסוף השבוע, ממש בערב ראש השנה תש"פ וזה הזמן להסתכל, לא רק על מה שעברנו בשנה האחרונה אלא גם לשנה החדשה ומה שהיא מכינה לנו. במבט לאחור זו היתה שנה, איך נאמר, לא משהו. ראינו כולנו איך על מזבחה של הפוליטיקה צעדנו לשתי מערכות בחירות, לשיתוק של עבודת הממשלה, לבזבוז כספים עצום ולעיכובים בהוצאת תוכניות אל הפועל. יש שיגידו שהמצב דווקא טוב, שכן לפחות כך הממשלה לא מערימה קשיים ובונה עוד ועוד חסמים וברור, לכם ולי, שיש מי שיודעים לנצל את השיתוק הזה לתועלתם. אני, במיקרוקוסמוס הקוסמופוליטי שלי, נסעתי לאיטליה לראות איך מטפלים שם באשפה. כי כאשר תקום בישראל ממשלה, וכאשר ימונה שר להגנת הסביבה, הזבל שלנו חייב להיות חלק מסדר יומו (אני, אגב, לא חושבת שהטיפול בפסולת צריך להיות בראש סולם העדיפות, אבל כפי שאצביע באחד הפוסטים הקרובים, עת אסכם את הדוקטורט של אפרת אלימלך שהוגש ממש היום (!!), יש לסוגיית הפרדת הפסולת ע"י הצבור תועלות שאפילו אני הייתי סקפטית לגביהן. Stay tuned )   ראיתי לנכון ללמוד מהאיטלקים- הם יותר ים תיכוניים מאשר אירופאים בהתנהגות ובאקלים, קצת חפיפניקים...

יש אירועים מכוננים בחיים שלא יעזור כלום- הם תמיד יחזרו ותמיד, כשתראי ציור כזה או תמונה של צפרדע/ קרפדה/ אילנית, האירוע יחזור עם חיוך ענק, כאילו קרה ממש היום. כזה היה הספור, כשבתיכון, בכיתה המיתולוגית של מגמת הביולוגיה בבית ספר חוגים בחיפה, היתה לנו מעבדה שתכליתה היתה להראות איך דו חיים קרי דם מורידים את קצב המטבוליזם שלהם בטמפרטורה נמוכה ומעלים אותה כשהטמפרטורה עולה. הגענו, אנחנו והגברת קרפדה, למעבדה של הגברת (המיתולוגית לא פחות) שושנה פורמן. תחילה, מדדנו את קצב פעולות הלב בטמפ' החדר ואז היינו צריכים להעלות את טמפרטורת הסביבה של הגברת (קרפדה, לא שושנה). ידידי, יאיר פז, החליט פשוט לשים את הגברת על מגש אסבסט מעל הבונזן ולראות מה תגובתה. מיותר לציין כי ליד הבונזן היתה כוס כימית עם מים, שאותם היינו צריכים לחמם, ועל הדרך לבחון את התיאוריה האם הקרפדה אכן קופצת מהמים המתחממים או מחכה שם עד שמאוחר מדי.. בכל מקרה, בתהליך הנ"ל, לא רק שלא הצלחנו לעשות בקרת טמפרטורה מדוייקת אלא, שגם רגליה של הגברת נחרכו קלות. מסכנה. אבל, הניסוי המשיך ואז הכנסנו אותה לאמבט קרח על מנת לראות מה קורה ע...

במהלך חיי המקצועיים נתקלתי לא אחת בחשיבות האדם שעומד בראש יוזמה/ ארגון/ מוסד. "רוח המפקד" היא מאוד חיונית וחשובה. ראש כוח מחוייב, כריזמטי, יזמי, סוחף יכול להצעיד את הארגון קדימה. דוגמאות לכך, ממש לא חסרות. אני כמובן, לא מדברת כרגע על צוקרברג, גייטס, ג'ובס, ג'ק מא ואחרים אלא על קודקודים בסדרי גודל אחרים.. בראש ארגונים עיסקיים בארץ עומדים א.נשים שאכפת להם מהסביבה. מטבע הדברים, חלקם רואים בזה הזדמנות להתיירקק וחלקם רואים בזה באמת חובה ושליחות. אתם בטח יודעים למי אני מתכוונת. בפרויקט הקמפוס הירוק בטכניון, אותו התחלנו כבר בשנות ה 2000 היה זה פרופ' אבנימלך שביוזמה ומיקוד המטרה, דפק על כל שולחן בטכניון- דרך המנכ"ל והנשיא כדי לשכנע אותם בחשיבות הפרויקט, וגם אני, בצניעותי, הרגשתי חדורת מטרה לסייע ולהרים את הפרויקט הזה. את הפרויקט הזה ניהלנו דרך מוסד שמואל נאמן. קיימנו פגישות, רתמנו את אנשי המשק לפרויקט (שהתלהבו מהאפשרות להתייעל אנרגטית ולחסוך הרבה מאוד כסף לפקולטות ולטכניון- וזה בסדר גמור כשמהלך כזה הוא WIN WIN ) והעסק ממש עבד. כשהרגשנו שהעסק מתפקד יפה, פנינו...

הרבה קרה בעולם ובארץ מאז הפוסט האחרון שלי. בקור מולדת והסנפת יתר של הנכדה שלי קצת עיכבו את קצב הפרסום הסדיר. שריפות באמזונס, טראמפ שממשיך לנסות ולשכנע את כולם שהגזמנו בהאדרת שינויי האקלים (צודק, תכלס, השריפות באמזונס הן מעשה ידי אדם!), הוריקן הרסני, גלי חום ואנשים שמתים ממנו לא במדינות נחשלות (שם אולי לא ממש סופרים), אלא ביפן. ואצלנו- משרד רוה"מ שמעלה טענות על "תפקוד יתר" של המשרד להגנת סביבה וסמכויותיו הרחבות (יופי, באמת, עכשיו עוד פועלים להחליש משרד חלש ממילא), משרד האנרגיה והמועצה הארצית לתכנון ובניה החליטו לקדם תוכנית מתאר ארצית לאנרגיה (יופי, באמת , כזכור לכם מבלוגים #43 , #44 אנחנו מתנהלים כמעט שני עשורים ללא תוכנית כזו!)   ובהקשר זה, בואו, נודה על האמת, עפ"י הפרסומים, זוהי תוכנית מאוד צנטרליסטית, שלא ממש צופה פני עתיד בכל הקשור למערכות מבוזרות לייצור ואגירת אנרגיה. זוהי תוכנית שמציבה לעצמה יעד של 17% מתחדשות, שהם בעצם רק 6% מכלל צריכת האנרגיה הראשונית של מדינת ישראל ( חישוב קטן שעשיתי בבלוג #44 ) .  ועוד סנסציה בתחום היזמות הכלכלית- האוצר שוקל ל...