49. מתחממם, חם .. רותח

יש אירועים מכוננים בחיים שלא יעזור כלום- הם תמיד יחזרו ותמיד, כשתראי ציור כזה או תמונה של צפרדע/ קרפדה/ אילנית, האירוע יחזור עם חיוך ענק, כאילו קרה ממש היום.
כזה היה הספור, כשבתיכון, בכיתה המיתולוגית של מגמת הביולוגיה בבית ספר חוגים בחיפה, היתה לנו מעבדה שתכליתה היתה להראות איך דו חיים קרי דם מורידים את קצב המטבוליזם שלהם בטמפרטורה נמוכה ומעלים אותה כשהטמפרטורה עולה.
הגענו, אנחנו והגברת קרפדה, למעבדה של הגברת (המיתולוגית לא פחות) שושנה פורמן. תחילה, מדדנו את קצב פעולות הלב בטמפ' החדר ואז היינו צריכים להעלות את טמפרטורת הסביבה של הגברת (קרפדה, לא שושנה). ידידי, יאיר פז, החליט פשוט לשים את הגברת על מגש אסבסט מעל הבונזן ולראות מה תגובתה. מיותר לציין כי ליד הבונזן היתה כוס כימית עם מים, שאותם היינו צריכים לחמם, ועל הדרך לבחון את התיאוריה האם הקרפדה אכן קופצת מהמים המתחממים או מחכה שם עד שמאוחר מדי.. בכל מקרה, בתהליך הנ"ל, לא רק שלא הצלחנו לעשות בקרת טמפרטורה מדוייקת אלא, שגם רגליה של הגברת נחרכו קלות. מסכנה. אבל, הניסוי המשיך ואז הכנסנו אותה לאמבט קרח על מנת לראות מה קורה עכשיו למערכות שלה. כנראה שהגזמנו, ופעולות הלב של הנ"ל, נפסקו. המורה לקחה את הקטנה, ליטפה אותה, חממה אותה בידיה והלב חזר לפעום. לקרפדה שלום.
אבל התמונה הזו שראיתי אתמול בתערוכה העלתה בי דווקא הרהורים על העולם בו אנו חיים. האם אנחנו קרפדות חסרות ישע או סתם מטומטמים שאנחנו לא מבינים שזה הכל בידיים שלנו?
כשרואים את התוכניות הממשלתיות לפיתוח משק האנרגיה בישראל עם יעדים כל כך מינימליסטיים של 17% אנרגיות מתחדשות עד 2030, אם שומעים את השר הממונה מספר שהגז הטבעי הוא הוא המושיע (גם מבחינת העצמאות האנרגטית, הפחתת זהום האוויר ופליטות גזי החממה), אם כתבה של 4-5 דקות בחדשות על התלות של הישראלים בכלים  החד פעמיים (מפלסטיק, נגזרת של נפט) לא מציגה פתרונות אמיתיים (למעט שימוש "בכלים מתכלים מקנה סוכר"- מי מכר לכם את הלוקש הזה, תגידו, שמשקיט לכם את המצפון????), אם הזמן שאנחנו מבלים בפקקים רק הולך ומתארך, אם במשך שנים שיעור הטמנת הפסולת לא משתנה ועומד על כ 80%? (וכמובן, שמאחר וכמות הפסולת ממשיכה לעלות, הרי שאנחנו מטמינים יותר ויותר בכל שנה..), אם למעלה מ 50% מפסולת האורגנית שאנחנו משליכים לפח האשפה בכלל לא הייתה צריכה להיות שם כי היא לגמרי פסולת נמנעת (מוזמנים לקרוא את המאמר הראשון של אפרת בדוקטורט שלה. השני כבר התפרסם גם, והשלישי הוגש שלשום!!!). אם כדי להסתגל ולהיערך לשינויי האקלים אנחנו מתפילים עוד ועוד מים ואם ואם... 
אז אתם מבינים שאנחנו ממש, אבל ממש, מטומטמים ואנחנו לא מבינים שזה הכל בידיים שלנו.
ובפעם הבאה כשתכנסו למסעדה צרפתית ותשאלו את המלצר אם יש לו רגלי צפרדע- זיכרו את הניסוי המטבולי, ובכל מקרה, כדאי שהמלצר יקפוץ להביא לכם חומוס.
שבת שלום





Comments

Popular posts from this blog

62. הפח חכם, האנשים.. פחות..

56. הכלבים נובחים..

60. סוגרים מעגל