שישים שיחות על הסביבה

לפני פחות מחודש וחצי חזרתי לארץ, והנה אני שוב בדרך חזרה למדריד. הפעם כחברה במשלחת הממשלתית הישראלית לוועידת האקלים COP 25  ( COP= Conference of the Parties  ). הייתי בוועידה שהתקיימה בקופנהגן ב 2009 (אז הצטרפתי למשלחת הארגונים הלא ממשלתיים) ושוב ב 2015 בפריז.  שתי הוועידות האלה היו צפויות להיות אבן דרך משמעותית במאמץ העולמי להפחתת פליטות גזי חממה. אומנם הוועידות סיפקו, בסופו של דבר, פחות ממה שציפו שישיגו, אבל הן בהחלט ציון דרך משמעותי במאבק העולמי בעצמנו ובמה שאנחנו עושים במו ידינו- בעיקר, שורפים דלקים פוסיליים כדי לחמם או לקרר את הבתים שלנו, כדי להאיר את הקניונים שלנו, להניע את גלגלי התעשייה שמייצרת לנו מוצרי צריכה בסיסיים כמו גם מותרות, להניע את הרכב הפרטי שלנו ואת האוניות והמשאיות שממשיכות להוביל עבורנו את אותם מוצרים הישר לקניון הקרוב או ברחפן ישר לפתח דלתנו. כן, וגם את הטיסות שלנו. הוועידות האלה רוויות פוליטקת-על. כל מילה וכל משפט עליהם יש להגיע להסכמה עובר אינספור גרסאות, מדינות מתפתחות נאבקות על זכותן להתפתח באותם היקפים ובאותם האמצעים כמו שעשו זאת המדינות המפותחות כמ