Posts

54. אין כמו בבית (כותרת משנה- האם יוקר המחייה טוב לדיאטה? )

Image
שבתי ארצה אחרי ששה חודשים וחצי במדריד. 
איך שהזמן טס... מתוך תערוכת ציורים בבנין Telefonica Telefónica Foundation Space C
את התקופה הזו אנצור לעד כחוויה מיוחדת. אמנם המשכתי לעבוד כרגיל (טכנולוגיות על כמו סקייפ, וואטסאפ ו ZOOM עזרו לי להשאר מחוברת, לנהל פרויקטים, להנחות סטודנטים.יות, להגיש הצעות מחקר, לייצר שותפויות חדשות ועוד). גרתי בצנטרום של מדריד. שכונת מלסאניה (ראו פוסטים 3,8,10). את מרבית הקניות של האוכל עשיתי בסופרמרקטים השכונתיים. קצת אכלתי בחוץ (בשוק האוכל הסמוך לדירה Mercado San Ildefonso, בבית ההסעדה של הארי קרישנה, במסעדות באיזור וגם, כמובן, במנזה באוניברסיטה). ואין מה לומר, מחירי מוצרי המזון הרבה, הרבה יותר זולים בלב הבירה הספרדית מאשר כאן. השאלה- מה המשמעות הבריאותית והסביבתית של מחירי מזון גבוהים?
נתחיל בפירות וירקות- כאשר ק"ג מלפפון בארץ עולה כמעט 7 ₪, סלסלת עגבניות שרי כמעט 11 ₪, בטטות 11 ₪ (במקביל- על המלפפונים הספרדים לא ארחיב את הדיבור מפאת טעמם הדלוח, אבל סלסלת שרי עלתה 1 יורו ובטטה כ 1.2 יורו לק"ג.) ק"ג נקטרינות/אפרסקים עולה בספרד הכי הרבה 1.2 יורו. לקט …

53. מיחזור בחיק הטבע

Image
כדי לסגור את ששת החודשים שלי כאן, בספרד, נסעתי לעוד כנס בנושא הטיפול בפסולת.  הכנס של ISWA - הארגון המקצועי לטיפול בפסולת, התקיים בבילבאו. תכלס, מודה, לא למדתי הרבה. מיחזור מיחזור ועוד פעם מיחזור. נו, באמת. גם כאשר דובר על אחריות יצרן מורחבת. חקיקה זו מבוססת על אחריות היצרן שמתמקדת בטיפול במוצר לאחר תום השימוש בו, כשהמטרה העיקרית שלה היא הגדלת כמות המוצרים שיטופלו בסוף חייהם ברמה גבוהה ככל שניתן על פי ההיררכיה של הטיפול בפסולתוהקטנת ההשפעה הסביבתית של אותם מוצרים כשהם, בסוף חייהם, נהפכים לפסולת.הכוח המניע מאחורי אימוץ יוזמות כאלו הוא לגרום לשינויים בתכנון המוצר, בייצור שלו, בשימוש בו ובטיפול בו בסוף חייו. חשיבה כזו אמורה גם לשפר את הביצועים הסביבתיים של המוצר ואפילו לחסוך עלויות ליצרנים. בסיס העקרון הוא שחברות המייצרות מוצרים אחראיות על המוצר לאורך כל מחזור החיים שלו ולא רק מעבר לשלב המכירה (מכן הביטוי "מורחבת"). אבל, רק שתבינו, באירופה מדובר על תעשיית השטיחים, טקסטיל ומוצרי חשמל. על נושא האריזות כבר לא מדברים בכנסים מסוג זה כיוון שהוא כבר common practice  , גם כאשר המושב עסק בכ…

52. בשר ושאר ירקות

Image
במהלך השיח על הפחתת פליטות גזי חממה עולה לדיון, כל פעם מחדש, נושא הצמחונות/ טבעונות.  הסיבה לכך ברורה- כרבע מכלל פליטות גזי החממה הם גזים שאינם פחמן דו חמצני, גזים אלה- הכוללים מתאן, חנקן תת חמצני N2O, תרכובות פלואור ואחרים הינם גזים בעלי "אפקט חממה" (כושר בליעה גבוה יותר של קרינת ה IR החוזרת מכדור הארץ) גבוה יותר מהפחמן הדו חמצני, ולכן, קיימות בעולם תוכניות (אצלנו בצעדים ממש קטנים..) לטיפול ממוקד באותם גזים. מתוך הרבע הנ"ל, בערך רבע מקורו במה שנקרא livestock- משק הבקר, בעיקר פרות אך גם כבשים וחזירים. משק חי זה פולט גזי חממה (בעיקר מתאן, בעל "אפקט חממה" פי 28 מפחמן דו חמצני) בשני אופנים: העלאת הגרה של החיה ו(אי) הטיפול בפרש, שיוצר תנאים אנאירוביים ופליטת מתאן. תעשיית גידול הבקר, מכלל תעשיית גדול החלבון מן החי, אחראית על כ-80% מפליטת גזי החממה ממשק זה.
בישראל, קיימת עלייה מתמדת בצריכת הבשר. בשנת 2000 צרכנו בממוצע 1.3 ק"ג לנפש לשנה בשר כבש, 16.5 ק"ג לנפש לשנה בקר ו 59 ק"ג לנפש לשנה עוף.  בשנת 2018 כבר צרכנו (בממוצע, כמובן, כי רבים מקוראי בלוג זה מטים …

51. שימוש חוזר - בבנינים. או, מקומות שממש כדאי לבקר בהם כשאתם מגיעים למדריד

Image
ששה חודשים כאן הפכו אותי לא רק למומחית בעיר המדהימה הזו, לנווטת ללא גוגל מפות, לשוחקת נעליים מקצועית (יש לנעלי לפחות 500 ק"מ של הליכה בעיר הזו, שגמעתי בשקיקה), אלא גם לשוחרת אומנות עוד יותר מטורפת ממה שחשבתי שאני. מה שמאוד יפה כאן שמבנים ישנים, חלקם ממש לא פאר היצירה הארכיטקטונית, הפכו למרכזי תרבות סואנים, חינמיים, עם תערוכות מתחלפות ושפע עצום של השראה.
זו דרך מקיימת לשמר את מה שיש ולנצל מבנים קיימים!
נתחיל במטדרו.  מדובר בבית מטבחיים ישן שיש בו 48 בנינים ושטחו הכולל למעלה מ 165 אלף מ"ר, שממוקם בדרום העיר. באולמות הענקיים, שאף אחד מאיתנו לא ממש רוצה לחשוב אילו רעשים היו שם, ממוקמות תערוכות נפלאות.  במשטח הענק בו רוכז הבקר, נערכים היום ירידים ומופעי מוזיקה
במטרו תחנת Legazpi
משם נמשיך למפעל הטבק הישןבשכונת Lavapiés שכונה זו איננה המקום הכי נעים להסתובב בו בלילה, הרבה מאוד זרים בצבעיעור כהה במיוחד מתגוררים כאן. אבל, עיריית מדריד בשיתוף עם מסגרות ועמותות שונות הפכה את חומות ומבנה בית החרושת לטבק לאחת האטרקציות היותר מיוחדות.פרוייקט ‘Muros’ (חומות) שנמצא ב ״La Tabacalera״ מספק חוויה מ…

50. מה ליין טוב ולטיפול בפסולת

Image
חצי שנה כאן במדריד ייסגרו בסוף השבוע, ממש בערב ראש השנה תש"פ וזה הזמן להסתכל, לא רק על מה שעברנו בשנה האחרונה אלא גם לשנה החדשה ומה שהיא מכינה לנו. במבט לאחור זו היתה שנה, איך נאמר, לא משהו. ראינו כולנו איך על מזבחה של הפוליטיקה צעדנו לשתי מערכות בחירות, לשיתוק של עבודת הממשלה, לבזבוז כספים עצום ולעיכובים בהוצאת תוכניות אל הפועל. יש שיגידו שהמצב דווקא טוב, שכן לפחות כך הממשלה לא מערימה קשיים ובונה עוד ועוד חסמים וברור, לכם ולי, שיש מי שיודעים לנצל את השיתוק הזה לתועלתם. אני, במיקרוקוסמוס הקוסמופוליטי שלי, נסעתי לאיטליה לראות איך מטפלים שם באשפה. כי כאשר תקום בישראל ממשלה, וכאשר ימונה שר להגנת הסביבה, הזבל שלנו חייב להיות חלק מסדר יומו (אני, אגב, לא חושבת שהטיפול בפסולת צריך להיות בראש סולם העדיפות, אבל כפי שאצביע באחד הפוסטים הקרובים, עת אסכם את הדוקטורט של אפרת אלימלך שהוגש ממש היום (!!), יש לסוגיית הפרדת הפסולת ע"י הצבור תועלות שאפילו אני הייתי סקפטית לגביהן. Stay tuned) ראיתי לנכון ללמוד מהאיטלקים- הם יותר ים תיכוניים מאשר אירופאים בהתנהגות ובאקלים, קצת חפיפניקים באופי, שוח…

49. מתחממם, חם .. רותח

יש אירועים מכוננים בחיים שלא יעזור כלום- הם תמיד יחזרו ותמיד, כשתראי ציור כזה או תמונה של צפרדע/ קרפדה/ אילנית, האירוע יחזור עם חיוך ענק, כאילו קרה ממש היום. כזה היה הספור, כשבתיכון, בכיתה המיתולוגית של מגמת הביולוגיה בבית ספר חוגים בחיפה, היתה לנו מעבדה שתכליתה היתה להראות איך דו חיים קרי דם מורידים את קצב המטבוליזם שלהם בטמפרטורה נמוכה ומעלים אותה כשהטמפרטורה עולה. הגענו, אנחנו והגברת קרפדה, למעבדה של הגברת (המיתולוגית לא פחות) שושנה פורמן. תחילה, מדדנו את קצב פעולות הלב בטמפ' החדר ואז היינו צריכים להעלות את טמפרטורת הסביבה של הגברת (קרפדה, לא שושנה). ידידי, יאיר פז, החליט פשוט לשים את הגברת על מגש אסבסט מעל הבונזן ולראות מה תגובתה. מיותר לציין כי ליד הבונזן היתה כוס כימית עם מים, שאותם היינו צריכים לחמם, ועל הדרך לבחון את התיאוריה האם הקרפדה אכן קופצת מהמים המתחממים או מחכה שם עד שמאוחר מדי.. בכל מקרה, בתהליך הנ"ל, לא רק שלא הצלחנו לעשות בקרת טמפרטורה מדוייקת אלא, שגם רגליה של הגברת נחרכו קלות. מסכנה. אבל, הניסוי המשיך ואז הכנסנו אותה לאמבט קרח על מנת לראות מה קורה עכשיו למע…

48. זה לא יכול להיות תלוי בפרסונה!

במהלך חיי המקצועיים נתקלתי לא אחת בחשיבות האדם שעומד בראש יוזמה/ ארגון/ מוסד.
"רוח המפקד" היא מאוד חיונית וחשובה. ראש כוח מחוייב, כריזמטי, יזמי, סוחף יכול להצעיד את הארגון קדימה. דוגמאות לכך, ממש לא חסרות. אני כמובן, לא מדברת כרגע על צוקרברג, גייטס, ג'ובס, ג'ק מא ואחרים אלא על קודקודים בסדרי גודל אחרים.. בראש ארגונים עיסקיים בארץ עומדים א.נשים שאכפת להם מהסביבה. מטבע הדברים, חלקם רואים בזה הזדמנות להתיירקק וחלקם רואים בזה באמת חובה ושליחות. אתם בטח יודעים למי אני מתכוונת. בפרויקט הקמפוס הירוק בטכניון, אותו התחלנו כבר בשנות ה 2000 היה זה פרופ' אבנימלך שביוזמה ומיקוד המטרה, דפק על כל שולחן בטכניון- דרך המנכ"ל והנשיא כדי לשכנע אותם בחשיבות הפרויקט, וגם אני, בצניעותי, הרגשתי חדורת מטרה לסייע ולהרים את הפרויקט הזה. את הפרויקט הזה ניהלנו דרך מוסד שמואל נאמן. קיימנו פגישות, רתמנו את אנשי המשק לפרויקט (שהתלהבו מהאפשרות להתייעל אנרגטית ולחסוך הרבה מאוד כסף לפקולטות ולטכניון- וזה בסדר גמור כשמהלך כזה הוא WIN WIN) והעסק ממש עבד. כשהרגשנו שהעסק מתפקד יפה, פנינו להציל את הע…