מים בברלין

 מסע המים בברלין – מהברז, עד הנהר וחזרה

המים בברלין מתחילים את דרכם עמוק באדמה, שם יש מי תהום באקוויפרים בני יותר מ־10,000 שנה. לשם מחלחלים מי הגשם בין שכבות סלע, חול ואדמה, צוברים מינרלים ומתנקים באופן טבעי. בחלק מהאזורים, כשהטבע לא מספיק למלא את המאגרים, מוסיפים מים מטופלים מנהרות, אגמים ותעלות.

כ־650 בארות שואבות את המים למתקני המים, שם הם עוברים טיפול ונאגרים במכלים ענקיים. העיר צורכת בממוצע 550 אלף מ"ק מים ביום (כמעט 400 בריכות אולימפיות), ומסוגלת לספק כמעט כפול מכך דרך רשת צינורות באורך של 7,816 ק"מ.

כשהמים מסיימים את חייהם בשירותים, במקלחת או במדיח – הם הופכים לשפכים.

בכוח הכבידה הם זורמים בצינורות לביוב, מגיעים למשאבות ואז למכוני טיהור. בעיר 164 תחנות שאיבה שמסניקות את השפכים ל 6 מכוני טיפול בשפכים.

ברלין מחולקת לאזורי ניקוז, עם מערכות נפרדות לשפכים ולמי גשם ברוב העיר, אך בחלק של טבעת רכבת ה- S יש מערכת משולבת.

השפכים עוברים טיפול כמו שאנחנו מכירים- סינון, וטיפולים ביולוגיים ופיזיקו-מכניים, ואז המים המטופלים חוזרים לנהרות ואגמים, ומשם – דרך הסלעים – חזרה לאקוויפרים. אין כאן שימוש חוזר בקולחין להשקייה.

ומה עם הגשם? בברלין יורדים כ 570 מ"מ גשם בשנה, עם פריסה לאורך כל השנה. עם הבנייה המואצת והאיטום של שטחים ירוקים, פחות מים נספגים באדמה, והעיר מתחממת ומתייבשת.

העיר מציעה מספר פתרונות:

מזרקות קטנות לשימוש העוברים והשבים

 

 

איסוף מי גשם בבתים פרטיים

 

המים האלה ישמשו אחר כך להשקייה בעיתות יובש.

כידוע, בישראל מהלך כזה אסור. גם חוק המים משנת 1959 שמאפשר לאגור מי גשמים רק עם רישיון (ואם נאספו מי גשמים, יש לשלם למקורות על הגשם גשם משמיים) וגם קיימת התנגדות של משרד הבריאות.

על שולחן הכנסת מונחת מאז 2018 הצעת חוק לתיקון חוק המים (תיקון - איסוף מי גשמים). יוזמיה דב חנין, יעל כהן-פארן ומוסי רז, כבר לא בכנסת, שעסוקה, לצערנו, בקידום דברים ונושאים אחרים.

חשוב להבין, ברגע שמותקנות מערכות כאלה, הן מאפשרות ל "לרכך" את כניסת הגשמים למערכות הביוב, שמתקשות לעמוד בגשמים חזקים, מה שגורם להצפות ולזרימת ביוב לנהרות. ולכן, כאן בברלין הולכים על פתרונות משולבים- מערכות ביתיות לקליטת מי גשם, אימוץ מודל "עיר ספוג" (החזרת שטחים חדירים במקום אספלט, אגירת מי גשם, חלחול ואידוי מקומי). ראו פרויקט לדוגמא כאן

אין ספק, שפתרון נוסף לבעיית המים (כמו להרבה בעיות סביבתיות אחרות) הוא חסכון במים. אז כפי שהיראתי, המזרקות המוצבות ברחבי העיר אינן בדיוק המודל לחסכון וגם, אצלנו בדירה, למשל, חימום המים נעשה עם חמם מהיר (חשמלי). הבעיה היא שעל מנת שיגיעו מים חמים, יש לפתוח את הברז בעוצמה- שגורמת לבזבוז מים ניכר.  אגב, גם מה שקורה כשהמים החמים מגיעים מדוד השמש על הגג..

בארמונות- חייבים להמשיך את החגיגה

ארמון הציד, פוטסדם

הגשמים שיורדים גם בקיץ, המזרקות והאגמים כמו גם העוגות (קוכן) בבתי הקפה מביאים את הצרעות בהמוניהן. מפחידות למדי (אני אלרגית). אגב, אם נתפסת מחסל איזו צרעה- הקנס הוא 15 יורו.

 

 לשאר הבלוגים

https://www.blogger.com/blog/posts/7643551286347807273?blogID=7643551286347807273&pli=1#allposts