48. זה לא יכול להיות תלוי בפרסונה!
במהלך חיי המקצועיים נתקלתי לא אחת בחשיבות האדם שעומד בראש יוזמה/
ארגון/ מוסד.
"רוח המפקד" היא מאוד חיונית וחשובה. ראש כוח מחוייב, כריזמטי, יזמי, סוחף יכול להצעיד את הארגון קדימה. דוגמאות לכך, ממש לא חסרות. אני כמובן, לא מדברת כרגע על צוקרברג, גייטס, ג'ובס, ג'ק מא ואחרים אלא על קודקודים בסדרי גודל אחרים..
"רוח המפקד" היא מאוד חיונית וחשובה. ראש כוח מחוייב, כריזמטי, יזמי, סוחף יכול להצעיד את הארגון קדימה. דוגמאות לכך, ממש לא חסרות. אני כמובן, לא מדברת כרגע על צוקרברג, גייטס, ג'ובס, ג'ק מא ואחרים אלא על קודקודים בסדרי גודל אחרים..
בראש ארגונים עיסקיים בארץ עומדים א.נשים שאכפת להם מהסביבה. מטבע
הדברים, חלקם רואים בזה הזדמנות להתיירקק וחלקם רואים בזה באמת חובה ושליחות. אתם
בטח יודעים למי אני מתכוונת.
בפרויקט הקמפוס הירוק בטכניון, אותו התחלנו כבר בשנות ה 2000 היה זה פרופ'
אבנימלך שביוזמה ומיקוד המטרה, דפק על כל שולחן בטכניון- דרך המנכ"ל והנשיא
כדי לשכנע אותם בחשיבות הפרויקט, וגם אני, בצניעותי, הרגשתי חדורת מטרה לסייע
ולהרים את הפרויקט הזה. את הפרויקט הזה ניהלנו דרך מוסד שמואל נאמן. קיימנו
פגישות, רתמנו את אנשי המשק לפרויקט (שהתלהבו מהאפשרות להתייעל אנרגטית ולחסוך
הרבה מאוד כסף לפקולטות ולטכניון- וזה בסדר גמור כשמהלך כזה הוא WIN
WIN) והעסק ממש עבד. כשהרגשנו שהעסק מתפקד יפה,
פנינו להציל את העולם בכיוונים נוספים. ואז דברים התחילו קצת לזלוג.. קצת להימרח
(לא הדברים שחוסכים כסף, אלא בעיקר אלא שצורכים תקציב קטן). הפרויקט הזה עבר עליות
ומורדות וזה תמיד היה תלוי בפרסונה שניהלה אותו. בימיה של ד"ר טל גולדרט, שוב
עלתה הפעילות, עלתה המודעות, נעשו מהלכים, אורגנו תחרויות בין הסטודנטים, הופקו אירועים ואז .. שוב .. הנחיתה.
אגב, בפרויקט כזה קיימת חשיבות עצומה לרוח בכנפיים שנותנים הסטודנטים. רביד, מאיה גבעון, אור גלנט ואחרים.
אגב, בפרויקט כזה קיימת חשיבות עצומה לרוח בכנפיים שנותנים הסטודנטים. רביד, מאיה גבעון, אור גלנט ואחרים.
אבל, עם כל הכבוד לכל הנ"ל, זה לא יכול להיות כך.
פרויקט כזה אל לא להיות תלוי בפרסונה. ההבנה שארגון משפיע על הסביבה- בין אם זה במזהמי אוויר, קרקע ומים שהוא פולט, בין אם זה הפסולת שהוא מייצר ובין אם זה המשאבים שהוא צורך- היא לא נחלתו של מי שעומד בראש הארגון אלא של הארגון עצמו. כלומר, חייבת להיות בארגון מערכת מסודרת שבודקת את ההשפעות האלה, מגיבה, מפחיתה פליטות, משפרת את הבצועים הסביבתיים ואם, בדרך זו גם חוסכת כסף- כולם יוצאים מורווחים.
פרויקט כזה אל לא להיות תלוי בפרסונה. ההבנה שארגון משפיע על הסביבה- בין אם זה במזהמי אוויר, קרקע ומים שהוא פולט, בין אם זה הפסולת שהוא מייצר ובין אם זה המשאבים שהוא צורך- היא לא נחלתו של מי שעומד בראש הארגון אלא של הארגון עצמו. כלומר, חייבת להיות בארגון מערכת מסודרת שבודקת את ההשפעות האלה, מגיבה, מפחיתה פליטות, משפרת את הבצועים הסביבתיים ואם, בדרך זו גם חוסכת כסף- כולם יוצאים מורווחים.
ולכן, מעבר למה שנדרש עפ"י חוק, צריכות לקום בארגונים מערכות
ארגוניות על בסיס התנדבותי (מנגנון הדיווח הוולונטרי על פליטות גזי חממה- פוסט
37), מערכות ניהול סביבתיות כמו כל משפחת ISO 14001 ועוד. חושב
להדגיש שבמערכות האלה, ההצטרפות היא על בסיס התנדבותי, אבל once
הצטרף
הארגון, הוא מחוייב לפרוטוקול מאוד מדוקדק ומפורט של היישום.
אז מה אני אומרת, בעצם? הארגון לא יכול ולא צריך להיות תלוי בפרסונה.
פרסונה יכולה ולפעמים ממש חייבת להתחלף, אבל אם ה DNA של הארגון הארגון כולל מחוייבות סביבתית- העסק ימשיך לעבוד.
פרסונה יכולה ולפעמים ממש חייבת להתחלף, אבל אם ה DNA של הארגון הארגון כולל מחוייבות סביבתית- העסק ימשיך לעבוד.
Comments
Post a Comment