54. אין כמו בבית (כותרת משנה- האם יוקר המחייה טוב לדיאטה? )

 שבתי ארצה אחרי ששה חודשים וחצי במדריד. 

איך שהזמן טס... מתוך תערוכת ציורים בבנין Telefonica

Telefónica Foundation Space C

את התקופה הזו אנצור לעד כחוויה מיוחדת. אמנם המשכתי לעבוד כרגיל (טכנולוגיות על כמו סקייפ, וואטסאפ ו ZOOM עזרו לי להשאר מחוברת, לנהל פרויקטים, להנחות סטודנטים.יות, להגיש הצעות מחקר, לייצר שותפויות חדשות ועוד).

גרתי בצנטרום של מדריד. שכונת מלסאניה (ראו פוסטים 3,8,10). את מרבית הקניות של האוכל עשיתי בסופרמרקטים השכונתיים. קצת אכלתי בחוץ (בשוק האוכל הסמוך לדירה Mercado San Ildefonso, בבית ההסעדה של הארי קרישנה, במסעדות באיזור וגם, כמובן, במנזה באוניברסיטה). ואין מה לומר, מחירי מוצרי המזון הרבה, הרבה יותר זולים בלב הבירה הספרדית מאשר כאן.

השאלה- מה המשמעות הבריאותית והסביבתית של מחירי מזון גבוהים?

נתחיל בפירות וירקות- כאשר ק"ג מלפפון בארץ עולה כמעט 7 ₪, סלסלת עגבניות שרי כמעט 11 ₪, בטטות 11 ₪ (במקביל- על המלפפונים הספרדים לא ארחיב את הדיבור מפאת טעמם הדלוח, אבל סלסלת שרי עלתה 1 יורו ובטטה כ 1.2 יורו לק"ג.) ק"ג נקטרינות/אפרסקים עולה בספרד הכי הרבה 1.2 יורו. לקט ירקות לסלט (רוקט, תרד או לקט) עלה מקסימום 1.2 יורו לחבילה שבארץ עולה 10 ₪ לפחות. אז כאשר אנחנו נדרשים לשלם כל כך הרבה על פירות וירקות (ולא, אל תעיזו להאשים את החקלאים. הם מקבלים שקלים בודדים לק"ג וכל הדילרים ורשתות השיווק עושות עלינו את הקופה!) מטבע הדברים, שיש מספיק אנשים בקרבנו שיעשו את השיקול ויצרכו פחות פירות וירקות ויעדיפו לאכול פחמימות ריקות כמו לחם אחיד בפיקוח. זה הרבה יותר זול. זו בדיוק הסיבה שאנחנו רואים אנשים עניים ושמנים.

לחם- לחם זרעים טעים עלה לי במדריד 10.5 ₪. כאן, על לחם מקמח מלא, ללא דגנים וללא שום תוספת המחיר הוא לפחות 15 ₪. לחם הוא מוצר צריכה בסיסי והוא חייב להיות מזין, זול, מקמח מלא..

בשר ודגים- בארץ ודגים גם עולים כאן כמעט פי שניים. מה זה אומר? שאנשים יקנו את החלקים הזולים (והשמנים יותר) כמו כנפיים. שוב, השפעה בריאותית משמעותית.

ומה ההשפעות הסביבתיות- לכאורה, כאשר המזון יקר יותר, נתכנן את הקניות שלנו, נתכנן את הבישול והארוחות ונבזבז ממנו פחות. האם זה המצב במבחן המציאות בישראל? לא ממש. אפרת אלימלך מצאה בדוקטורט שלה שאנשים זורקים קוטג' שלם לפח האשפה (מעל 5 ₪, ומזכירה לכם שהמון אנשים יצאו לרחובות בתחילת העשור בגלל מחיר הקוטג'!), פשוט משום שהתאריך שהיה מוטבע על הקוטג' התאריך של אותו יום בו נדגמה הפסולת. למה לזרוק? אי אפשר להכין פשטידה??

אינני יודעת מה היקף בזבוז המזון בספרד (לכל אורך שרשרת האספקה, לרבות במסעדות ובמשקי הבית). קיימים נתונים רשמיים אבל חסרות הגדרות ברורות של מה זה "פסולת מזון" ולכן המספרים הרשמיים גם בארץ וגם בספרד, בעצם, לא משקפים את האמת. רק אפרת הפרידה במחקר שלה בין קליפות ביצים (פסולת מזון בלתי נמנעת) ובין בטטה שנרקבה והושלכה לפח (פסולת מזון נמנעת, כי אם היתה מבושלת- לא היתה נרקבת..).

ראו כאן כתבה רלוונטית מאתמול

השוואת היקפי בזבוז מזון כתלות במחירי המזון היא בהחלט נושא ראוי למחקר.

אז נסכם את הפרק הזה באמירה חד משמעית: טאפאס זה לא אוכל. זה אפריטיב..

לשאר הטורים בבלוג

 https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=7643551286347807273&pli=1#allposts