36. השינוי מתחיל מלמטה (1) - מקומן של הרשויות המקומיות

כשעוקבים אחרי ההתרחשויות בעולם ובארץ בכל הקשור לאיכות הסביבה- עולה תמונה די ברורה. ממשלות נכשלות (או רוצות ו/או מוכנות ו/או נאלצות/ מעדיפות משיקולי הון-שלטון... מחק את המיותר) בכל הקשור לתקינה סביבתית ובעיקר, לאכיפה סביבתית.

מצד שני, כשאנחנו מגיעים להצבעה לכנסת שממנה תוקם הממשלה הבאה, נושאי איכות הסביבה פחות משפיעים על ההצבעה שלנו. באופן כללי, נושא הסביבה אינו עומד על סדר היום הממלכתי, למעט הבזקות קטנות, שלא עושות שינוי אמיתי.

לעומת זאת, נושאים כמו איכות החיים ואיכות הסביבה ברשויות המקומיות, בפוליטיקה המקומית ובפעילות היומיומית, תופסת מקום וחשיבות רבה יותר, ובצדק.

זו הרשות המקומית (עיר, מועצה מקומית או מועצה איזורית) שצריכה לדאוג לפינוי הפסולת, לתת רשיונות עסק למפעלים שעובדים ברשות, לנהל את התחבורה (לרבות, כמובן, תחבורה ציבורית, שבילי אופניים והליכה ברגל) והחנייה בעיר, להפעיל תחנות ניטור אוויר, לספק לנו מים ולטפל בביוב שלנו, לטפח גינות ושטחים ציבוריים פתוחים ברחבי הרשות.

חלק מהותי וחשוב יש לרשויות המקומיות בכל הקשור בהיערכות לשינויי האקלים ע"ימגוון כלי אדפטציה- בין השאר, הרשות נדרשת לייצר צל ברחובות, לקדם בניה ירוקה וגגות ירוקים, לטפל בניקוז העירוני למניעת הצפות, לערב את שירותי הרווחה למקרה של אירוע אקלימי קיצוני בו נדרש להגיש סיוע מיידי (גל קור/ גל חום/ הצפה..) ועוד.

את המעורבות המקצועית שלי בכל נושא השלטון המקומי התחלתי, כמובן, במסטר שלי. 

חלק מהמסטר שלי, שעסק בטיפול בפסולת, מומן ע"י קרן מפעל הפיס ע"ש פנחס ספיר הנותנת מענקים למחקר אקדמי בתחום השלטון המקומי.  כמובן, שהמעגל נסגר כשקיבלתי בשנת 2018 את פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו, בתחום חקר הקיימות.

סגירת מעגלים, אמרנו.

נ

בהמשך, הבנתי כי האקדמיה אינה יכולה להיות רק מגדל שן. מבטיחה להקדיש פוסט שלם להפרדה במקור שהובלנו בקריית טבעון ובטירת הכרמל בסוף שנות התשעים/ תחילת אלפיים.. בעקבות פרויקטים אלא הבנתי כי יש לאקדמיה חשיבות בהכנת פרויקטים יישומיים וכך, למשל, במסגרת קורס שלי באוניברסיטת חיפה, במסגרת החוג לניהול משאבי טבע (ניהול מערכות סביבתיות), ערכו הסטודנטים שלי כבר בשנת 2004 סקרים סביבתיים מכינים ל 5 מועצות איזוריות, כחלק נדרש בתהליך במסגרת תקן 14,001. התהליך יצר טריגר למועצות אלה ולאחרות להציב לעצמן יעדים ולהכין תוכניות מפורטות בתחום איכות הסביבה.

בשנת 2006 הכנו במוסד נאמן עבודה מקיפה בנושא פעילות ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות. ועדה מוניציפאלית כזו מחוייבת עפ"י פקודת העיריות (מפברואר 2005) ותפקידה "ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בני קיימא של הסביבה". מטבע הדברים, כוחה של ועדה כזו, יוזמותיה וכוחה להשפיע על ראש הרשות והיישום של עקרונות הקיימות תלויה בהמון גורמים. אני חושבת שיש מקום לבחינה אובייקטיבית של פעילות בתחום הסביבה והקיימות ברשויות מקומיות (כמובן, עפ"י סט מדדים ברור ולא עפ"י פרסומי הרשות) בכלל והשפעת הוועדה הזו על פעילות הרשות בפרט.

כיום, הפעילות המחקרית שלי בתחום השלטון המקומי מתמקדת במספר תחומים:

פסולת. איך לא?  מראשית השרשרת – צמצום אובדן מזון, איסוף הפסולת- הפרדה במקור, שימוש במערכות פניאומטיות לאיסוף פסולת, הכנת תחשיב לגביית אגרת פסולת עיסקית, המלצות ליישום חוק האריזות בישראל (עוד לפני שהחוק חוקק) וכן קידום פתרונות קצה - הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת ע"י שותפות ציבורית- פרטית, שילוב תחליפי נפט מבוססי פסולת במערך התחבורה בישראל, וגם עבודה בנושא עדכון גובה היטל ההטמנה.

מרבית המחקרים הנ"ל מוצגים במלואם באתר מוסד שמואל נאמן, אך יש כמה עבודות שמזמין העבודה העדיף להכניס אותם לתיקייה נעלמה (שאני מניחה שקוראים לה "עבודות - לא ליישום").. 
לפחות אני שלמה עם המחקרים, שאני מבצעת עם חוקרים וחוקרות, שלא מסמנים מטרה ואז מוצאים את הנימוקים להצדיק אותה.

כמובן, שאני מנחה באוניברסיטה מסטרנטים ודוקטורנטיות בנושאים אלה כמו גם בנושאים של היערכות הרשויות המקומיות לשינויי אקלים, הכנת התשתית העירונית להקמת תשתיות טעינה לכלי הרכב החשמליים ועוד ועוד.

מסקנות-

-       - לרשויות המקומיות יש מקום חשוב מאוד בקידום איכות הסביבה בישראל

-       - בהרבה מקרים צריך להגיד לשלטון המרכזי פשוט "אל תפריעו"..

-      - אין מקום לסיסמאות. צריך לעקוב ולבחון את פעילות הרשויות המקומיות באמצעות מדדים ברורים להערכת יישום העקרונות של הקיימות ברשות המקומית.

לשאר הטורים בבלוג-