6. ניתוח מחזור חיים


אחד הדברים המעניינים בכל החשיבה והניתוח של מחזור החיים זה שבעצם אין מקום למיתוסים, אין מקום לרגשות ורומנטיקה (תמיד כשאני שואלת את הסטודנטים שלי "מה יותר עדיף- זכוכית או פלסטיק?", מרבית האצבעות מורמות לטובת הזכוכית), אז כפי שראיתם בפוסט הקודם, בניתוח  מחזור החיים יש הרבה גורמים שנכנסים למשוואה ולא תמיד ניתן לדעת מראש מה תהיה התוצאה.

גם כאם לשלושה שטיקנרים (סליחה, אהובי, הייתם כאלה פעם 😊) וגם כסבתא טריה, נחמץ הלב מכמויות החיתולים החד פעמיים שמייצרת תינוקת קטנה.
אז בואו נשבור מיתוס ראשון- למעשה אין אף מחקר שקובע חד משמעית האם זה נכון, סביבתית, להשתמש בחד"פ או בחיתולי בד אותם יש לכבס במים ואבקת כביסה בטמפ' גבוהה יחסית. מה שמאחד את כל המחקרים האלה הוא שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא – לעשות מה שנח. מה שנקרא- "לבחירת ההורים". אני משוכנעת ששיקולי הנוחות וחוסר הכייף לכבס חיתול עם מספר 2, משכנעים גם את ההורים שוחרי הסביבה להתנחם בעובדה שהסיפור הזה נמשך משהו כמו שנתיים והפתרון הסביבתי ביותר הוא פשוט לגמול את הזאטוט מהר ככל האפשר.

נושאים נוספים שנחקרים כיום במתודולוגיה הזו של ניתוח מחזור חיים הם רבים ומגוונים- ונתחיל בשקיות הנשיאה בסופר (מפלסטיק או בד, מבד לא ארוג או מכותנה אורגנית, נייר או כל חומר אחר).
מחקר מקיף בנושא שקיות נשיאה בוצע ע"י המשרד לאיכות הסביבה של דנמרק (התפרסם ב 2018). במחקר נמצא שעל מנת למדוד את ההשפעות הסביבתיות שיגרמו עקב השלכת שקית — פליטות גזי חממה, פגיעה בשכבת האוזון, השפעות טוקסיות על בריאות האדם ואורגניזמים נוספים, פגיעה במקורות מים ועוד — צריך לבדוק את אופן השימוש ומספר הפעמים בהן ניתן להשתמש באותה שקית. לדוגמה, האם ניתן להשתמש בהן כשקיות אשפה, שימוש שהוא רלוונטי לשקיות מפלסטיק אך לא מנייר. התקבל שאם נשתמש באותה שקית נייר 43 פעמים, בהשוואה לשקית הנשיאה הסטנדרטית מפוליאתילן, שקית גופייה, נקבל את אותה השפעה סביבתית. ושימוש בודד בשקית העשויה מפולימר ביו, האמורה להתכלות בקומפוסטר, יהיה שווה ערך ל-42 שקיות נשיאה סטנדרטיות.
מתברר שאם רוצים, עקב תפישה מוטעית, להיטיב עם הסביבה ולהשתמש בשקית בד מכותנה אורגנית, צריך להשתמש בה במשך 55 שנים, מדי יום. זאת מכיוון שמספר השימושים המשווים את ההשפעה הסביבתית לשקית הפלסטיק, מגיע ל–20 אלף. אם נחשוב על כך, נבין שהדבר אינו ישים. האם בכלל ניתן להשתמש 43 פעם בשקית נייר? או האם ניתן להשתמש 55 שנים באותה שקית בד? המסקנה העיקרית מכל זה היא שאם השתמשתי בשקית נייר פעם או אפילו פעמיים, האפקט הסביבתי שלה חמור יותר מאפקט שקית הפלסטיק.
אז חבר'ה, לארוז את כל מה שקניתם בפריימרק בשקיות נייר זה לא סביבתי בשום אופן ובשום צורה.



זו תרבות צריחה!

Comments

  1. המסקנות האלה מפתיעות.
    אני חושב שהן מניחות שהשקיות הולכות לאשפה והיא מוטמנת או מושבת.
    אבל מה לגבי השקיות שמטיילות בחופים, בימים או בשדות?
    האם המחקר הכניס לחשבון את הפגיעה באקולוגיה? את הפגיעה נוף?

    ReplyDelete
  2. ברור שזה מפתיע..
    בכל מקרה- לגבי ישראל, ראה כאן
    https://www.neaman.org.il/Reduction-Plastic-Carrier-Bage-Use-Analysis-Alternatives-HEB

    ReplyDelete
  3. https://youtu.be/Eh6_OTW2xZE

    סרטון שהבנים שלי הראו לי בנושא השקיות. כנראה שהם קראו את המחקר שלך

    ReplyDelete

Post a Comment

Popular posts from this blog

12. לכבוד יום העצמאות- על חקלאות וסביבה

34. ריבאונד

56. הכלבים נובחים..