41. התלבטות.. והפעם, פוסט עם הרבה סימני שאלה

בפרק הזמן הזה שאני כאן בשבתון בבירת ספרד, אני ממשיכה לעבוד על מחקרים אליהם אני והצוותים שלי מחוייבים בארץ, אני ממשיכה להתקדם עם הסטודנטים לעבר קו הגמר של מחקריהם אבל גם פנויה יותר להתעדכן בכל אותם מידעונים ששמתי לעצמי תזכורות לקרוא אותם כשאהיה בשבתון.

אני כמובן, מעדכנת אתכם בקורותי ובהגיגי בבלוג 

והיום, שינויי מזג האוויר (הרבה יותר נעים כאן במדריד. בערב ובשעות הבוקר קריר, ביום נעים ואחוזי הלחות נמוכים מאוד) הביאו אותי לכתוב את הפוסט הזה.

סוגיית הסביבה, על כל המשתמע ממנה, מקבלת תהודה רבה בפן התקשורתי- ותקנו אותי האם זה רק אצלי בפיד או שזה אמיתי- התהודה הולכת וגוברת.

בין אם זה מזג האוויר והקיץ המטורף שעובר על כולנו או בין אם זה המפלט מפני הפוליטיקה- ההתעסקות הזו באקלים, בפיתוח בר הקיימא, בפסולת ובזהום האוויר הופכת יותר ויותר לנחלת הכלל ויש לכך חשיבות עצומה!

אבל, לעיתים יש בלבול של מושגים, לפעמים אמצעים נתפסים כמטרות, לעיתים המציאות מצטיירת בצורה מגמתית על ידי צד זה או אחר, ובטח ובטח בעיתות הפייק ניוז. מדי יום צצות בתקשורת תיאוריות חדשות, בעד ונגד, גילויים ומחקרים מרעישים לגבי טכנולוגיות כאלה או אחרות. 

אני אשאל מיד הרבה מאוד שאלות. על חלקן יש תשובות מבוססות ומתוקפות במחקר, את חלקן, אני עדיין חוקרת ובודקת, אבל חשוב לי דווקא להציג כרגע את הדרך..

סוגיית הגז הטבעי- האם הגז "שלנו" או של הטייקונים? האם כדאי לנצל אותו מהר ככל האפשר ולהינות מקרן עושר תפוחה, או שמא עדיף "להשאיר אותו באדמה", לדורות הבאים? האם הגז עדיף על השימוש בפחם? האם הגז הוא גשר עד אשר יתבססו כאן התנאים והמתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת? או שמא הגז הטבעי, שיכול לשמש אותנו הרבה מאוד שנים קדימה, הוא בעצם, חסם ליישום המתחדשות? האם הגז הטבעי צריך לשמש רק כאנרגיה לייצור חשמל או שהוא צריך לשמש גם לתחבורה, כמקור אנרגיה לתעשייה וגם לתעשייה פטרוכימית מבוססת גז טבעי? האם הרגולציה על חברות הגז מספקת בטחון סביבתי מספק? האם דרך קבלת ההחלטות בנושאי הגז, בכל הנושאים שהועלו לעיל, התקבלה בצורה סדורה או תחת לחצים של בעלי ההון על מקבלי ההחלטות?

סוגיית האנרגיות המתחדשות- אסדרה, הסדרה תעריפית, מיכסות הם מושגים שגורים שמטרתם אחת: לקדם את התקנת התאים הפוטוולטאים על גגות בתים, מחסנים ורפתות בישראל, על מנת להגדיל את שעור הייצור של חשמל מאנרגית השמש. אבל, אולי, בעצם, האנרגיות המתחדשות, שמחירם ירד בצורה מאוד דרמטית בשנים האחרונות, הן בעצם חסם להתייעלות האנרגטית? ומה על השטחים שהאנרגיות המתחדשות האלה צורכים- שטחים פתוחים, שמהווים בית גדול למגוון מינים ועצם הצורך בגידור השדה הסולארי יחסל בתי גדול כאלה? ואולי בכלל אנרגיה גרעינית (שהיא אנרגיה שאינה מוגדרת "מתחדשת", אך היא בהחלט לא אנרגיה קונבנציונאלית, ולכן נקראת אנרגיה אלטרנטיבית, חלופית) היא התשובה?

סוגיית שינויי האקלים- מדעני האקלים, לפחות 20,000 מאיתנו תמימי דעים (למעט מספר "מכחישים", לרבות מנהיג עולמי, שהוא בטח לא מדען אבל בטח משפיע..) כי התופעות שאנחנו חווים כיום (בצורות, שטפונות, סופות, גלי חום, גלי קור..) הם תוצאה של עליית ריכוזי "גזי החממה" שבולעים את הקרינה האינפרא אדומה שחוזרת מכדור הארץ ובכך מונעים פליטה יעילה של חום מכדור הארץ, דבר שמגביר את האפקט ואת הבלאגן האקלימי שאנו רואים. אז גם אם יש הסכמה על החלק המדעי- יש הרבה מאוד שאלות שעולות מעבר לכך. האם ישראל, שתורמת פרומיל לכלל גזי החממה העולמיים צריכה להשקיע תקציבים בהפחתתם או פשוט להשקיע את התשומות בהיערכות לשנויים אלה? האם המשאבים שמשקיע כעת העולם בהפחתת פליטות הם רק מזימה כלכלית של המדינות המפותחות לייצר צורך בקרב המדינות המתפתחות בטכנולוגיות המערביות? 

בנוסף לנ"ל, יש עוד המון נושאים בתחום איכות הסביבה בהם עולות הרבה שאלות והתשובות- לא יכולות להיות בעיני המתבונן, אלא חייבות להיות מבוססות מחקרית- כמו סוגיית ניהול הפסולת (האם מיחזור זה כל הסיפור? האם הטמנה היא אסון סביבתי? האם מתקן שריפה הוא הפתרון הנכון?), פלסטיק "מתכלה" (האם הוא הפתרון? מה זה "מתכלה"? האם ניתן לוותר בכלל על הפלסטיק? על מה ניתן ועל מה לא ניתן לוותר? ועוד), כלי רכב חשמליים (האם יש קרינה מסוכנת מהסוללה? האם המדינה צריכה לתמוך בקידום הרכב החשמלי במקום בתחבורה ציבורית? האם העובדה שרכב חשמלי מפחית זהום אוויר ומפחית תמותה במרכזי ערים מצדיק את הסבסוד הממשלתי בהקמת עמדות טעינה?) ההגנה על מגוון המינים, סוגיות של בריאות וסביבה, משק המים ועוד מעלים עוד ועוד צדדים, עוד ועוד סימני שאלה.

בעידן הנוכחי, כשמקורות המידע זמינים לכל, כשכל טוקבקיסט הוא "מומחה", כשהזמן קצר וההחלטות צריכות להתקבל במהירות, צריך לבדוק כל נתון וכל מסקנה. כל סוגיה צריכה להיבחן במידתיות ובכלים מדעיים מקובלים. כל טיעון בעד ונגד צריך להישקל לגופו, כל רגולציה צריכה להיבדק לפרקים (בתהליך שנקרא RIA- Regulatory Impact Assessment  ) על מנת לבדוק אם הושגו יעדי הרגולציה או שמא נמצאו פרצות שחשוב לעצור אותן.
כך או אחרת, אין ספק, שעצם הדיון הציבורי בנושא הסביבה, לטוב או לרע, חשוב שיהיה. עצם הדיון בפליטת מזהמים, סכנות, הגנות ונקיטת אמצעים להפחתתם יביא להגדלת המידע והידע- שיגרום לאנשים לחשוב יותר, על איך משמרים אנרגיה, איך מתייעלים, איך מפחיתים במקור את הצריכה, איך חוסכים כסף, איך כל הנ"ל מביאים גם להפחתת זיהום אוויר, הפחתת פליטות גזי חממה ובסופו של דבר לשמירה על בריאותנו והכדור עליו אנחנו חיים. 

אני, במשימה שלי על הכדור הזה, אמשיך לחנך את הדור הבא של אנשי הסביבה לשאול את השאלות הנכונות, להבין את התשובות ולא לקבל כל מיתוס או כל כותרת בעיתון כתורה מסיני..