43. עוד על אנרגיות מתחדשות

בהמשך לפוסט #29   בו הצגתי בפניכם את הטמעת האנרגיות המתחדשות בספרד, אני מבקשת להרחיב את הסוגייה ולהתאים את המצב לתנאים בישראל.

מדינת ישראל התחייבה, בצורה מאוד שמרנית, שעד 2030, 17% ייצור החשמל יהיה מאנרגיה מתחדשת עם יעד ביניים של 10% עד שנת 2020 (שזו החלטת ממשלה 542 מ- 2015)

אני לא רוצה להיות צודקת ולהגיד "אמרתי לכם", אבל אני שמה את זה כאן: זה לא יקרה.

1.    זה לא קרה עד עכשיו. כי עוד לפני היעד של 2020, היו יעדים ש 2% מאספקת החשמל לצרכנים החל משנת 2007 תגיע ממקורות מתחדשים עם עלייה של אחוז אחד כל שלוש שנים עד לרמה של 5% מסך ייצור החשמל בשנת 2016.  

     דו"ח רשות החשמל, מראה כי שעור המתחדשות ב 2018 עמד על 3% בלבד, זאת ועוד, חשוב להדגיש  שהרשות מחשבת את שיעור המתחדשות על סמך ההספק המותקן של המתחדשות מוכפל במקדם הספק. כלומר, לא כמה באמת חשמל ממקור מתחדש הוזרם לרשת אלא מה הפוטנציאל שלו (כלומר, תקלות, עננות, השבתות לתחזוקה וכד' לא נכנסות לתחשיב).

     אני מבקשת לשים כבר כאן הערת אזהרה עם כוכבית! ישראל בכלל לא מתייחסת בנושא המתחדשות למגזרים שאינם יצור חשמל. לא חום ולא תחבורה.

2.    זה לא קורה כי מדינת ישראל מתנהלת ללא תוכנית אב לאנרגיה כבר שנים!

בשנת 2005 הגיש צוות מכובד (אקואנרג'י- עמית מור ושמעון סרוסי, פרופ' אורי מרינוב, ד"ר ארז סברדלוב ואחרים) תוכנית אב למשק האנרגיה. תוכנית שהוגשה במספר כרכים עבי כרס שסקרו את המשק ואת התפתחותו. התוכנית הוכנסה אחר כבוד למגירה נעלמה מהסיבות להלן: התוכנית הציעה לדחות את הדיון בהקמת התחנה הפחמית הנוספת (פרויקט D באשקלון) בשנתיים. לא, חלילה לבטל את התוכנית, אלא רק לדחות את הדיון, שכן במקביל לדחייה זו, הוצע להקים רשות להתייעלות אנרגטית, כזו שתביא להפחתת הביקושים לחשמל ובכך, למעשה, לייתר את הצורך בהקמת עוד תחנת כח.

בשנת 2011 זכתה במכרז להכנת תוכנית אב למשק האנרגיה חברת תהל, ואנוכי יחד עם צוות הסביבה והאנרגיה של מוסד שמואל נאמן היינו אמונים על בחינת ההשלכות הסביבתיות במסגרת תרחישי האנרגיה האפשריים בישראל, וכן דרכי פעולה אשר יקטינו את העלויות הכלכליות והסביבתיות למשק הישראלי. במסגרת תוכנית האב, בחנו את הפרמטרים הסביבתיים אשר מושפעים ויושפעו ממשק האנרגיה כגון: ייצור חשמל - סקירת עלויות הנזקים הסביבתיים, כמו גם תועלות מתחנות כח שונות ועריכת השוואה סביבתית-כלכלית בין  מקורות אנרגיה שונים לייצור חשמל; התייעלות אנרגטית והשלכותיה הסביבתיות;  ניהול והסטת ביקושים; אנרגיה מתחדשת; תחבורה; שימושי אנרגיה בתעשייה - התייעלות בתחום הביקושים לאנרגיה בתעשייה, שימוש במקורות מתחדשים (לרבות חימום מים סולארי בתעשייה) ובתחליפי נפט, כל אלה נבחנו בתוכניות הפעולה לאור עלויותיהם ותועלתם הסביבתית. בשנת 2014 הוגשה התוכנית לשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. התוכנית כללה כלים לפיתוח וניהול משק האנרגיה בשנים 2030 וב 2050. הכלים לעדכון התוכנית כללו מערכת מודלים, שפותחה, נבחנה ואומתה, לחיזוי ייצור וביקוש לחשמל, הגז הטבעי ודלקים (לתעשייה ולתחבורה) וכן מידע לבחינה ותמיכה בהחלטות מדיניות.

שבו חזק. גם חמשת הכרכים והעותק האלקטרוני תוייקו במגירת "תוכניות לא ליישום". 

וממש השבוע התפרסם דוח מיוחד של חטיבת המחקר של בנק ישראל (אוגוסט 2019) בנושא "העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה". הדו"ח מציין במפורש: "המשק אינו ערוך לשינויים ברגולציה העולמית שיחייבו את ישראל להתאמות בתחום הפליטות. לפיכך, יש צורך בקידום תוכנית אב למשק האנרגיה בישראל, שתביא בחשבון את השינויים הללו, ובפרט את הצורך בהתאמת מערכת ההולכה לשימוש באנרגיות מתחדשות, וכן את הצורך בהגברת התחרות ובשמירת הביטחון האנרגטי של המשק הישראלי"

3.    זה לא יקרה. ועל כך בפוסט הקרוב.

לשאר הטורים בבלוג