39. איך מתעלים אנרגיות חיוביות?- מחקר ופיתוח בתחום האנרגיה והסביבה

 כפי שבוודאי הבנתם כבר, אחת המטרות המרכזיות שלי בהעלאת הבלוג הזה, היא לתאר את מאחורי הקלעים של מחקר סביבתי בכלל ומחקר סביבתי בישראל, בפרט.  איך מחקר יכול וצריך לשמש כלי בקבלת החלטות מושכלות ומבוססות מדע בתחומי הסביבה השונים. 
אבל, איך קובעים מה ראוי לחקר? איך לתקצב מחקר שלא רק יספק למבצעים שלו עוד כמה שורות של פרסומים בקורות החיים אלא ממש יעשה שינוי, יקדם גם את המדע וגם את היישום?

תקציבי המחקר העולמיים בתחום האנרגיה גדלים בהתמדה בשנים האחרונות. גם בישראל יש מימון של מחקרים ע"י משרד האנרגיה וכן מחקרים העוסקים בתחליפי נפט לתחבורה המקבלים מימון מהמשרד להגנת הסביבה. יש, כמובן, קרנות נוספות כמו הקרן הלאומית למדעים (שלא מגבילה את תחום המחקר), מימון של משרד המדע וקרנות דו ובין- לאומיות רבות.

צוות החוקרים של מוסד שמואל נאמן עוסק רבות בסוגיה הזו של מיקוד מו"פ ופיתח במשך השנים מתודולוגיות שתכליתן לגבש מדיניות לאומית למחקר ולפיתוח, לטכנולוגיה ולחדשנות. אנו צריכים להבין היטב את מערכת המו"פ והחדשנות ולענות על השאלה כיצד תהליכים הקשורים להתפתחות של מדע, טכנולוגיה וחדשנות משיאים ידע, פריון, שיפור בביצועים הכלכליים, תעסוקה מקצועית, פיתוח בר קיימא ובנוסף לכל- גם רווחה חברתית.

הבנת התהליך מתבססת על איסוף, ניתוח והצגה נכונה של מדדים רלוונטיים שונים, ניתוח מגמות והשתנותן על פני זמן ובהשוואה בינלאומית.

פעמיים הקמתי צוותי מחקר כדי לבדוק את הסוגייה.

מחקר ראשון, בתחילת העשור (2010) עסק בסקר המו"פ של טכנולוגיות אנרגיה בישראל.

מיפוי כזה אמור לשמש ליצירת תמונת מצב עדכנית המאפשרת קבלת החלטות אסטרטגיות וכלכליות באשר לכיווני המו"פ, בסיס מידע לעידוד שיתופי פעולה בארץ ובחו"ל, וכן בסיס מידע למשקיעים התרים אחרי אפשרויות השקעה.

אחד המדדים למיפוי כזה הוא לבדוק פרסומים של חוקרים ישראלים. פורסמו  כ- 500 מאמרים בשנים 2001-2010 ע"י חוקרים ישראלים, 250 מהם עסקו בתחום הסולארי על היבטיו השונים (PV, CPV, תרמו סולארי, מזוג אוויר סולארי ועוד). הקבוצה הבאה (תאי דלק, ביודלקים, כח וסוללות) כוללת עשרות בודדות של מאמרים שהתפרסמו בעשור זה, ואילו בתחום שימור האנרגיה, אנרגיה גרעינית, מימן ומדיניות אנרגיה פורסמו 13-16 מאמרים בעשור החולף. בכל שאר התחומים פורסמו מאמרים בודדים.

על מנת למפות את תמונת המצב המחקרית בחברות סטארט-אפ נהוג להשתמש במאגרי מידע המתעדכנים תדיר (IVC או Startup Nation Central) .

גם הגשת פטנטים בתחום חשובה להבנת המסגרת- מצאנו כי 167 פטנטים בתחום האנרגיה הוגשו לרישום משנת 2000 ועד שנת 2008.

הצפנו בדו"ח את העובדה כי לא מתקיים דיון מסודר על סדרי עדיפויות מחקריים בתחום, דבר המביא לשינוי תדיר בהגדרת העדיפויות, בין היתר, כפי שבאים לידי ביטוי בקולות קוראים ובתקציבי מחקר המוקצים לתחום האנרגיה, שהם קטנים ומבוזרים.

ההון המוזרם לתחום הוא הוא שמכתיב את סדר העדיפויות, הדבר מביא להסתמכות משמעותית על תקציבים זרים, ולכן, המדיניות והעדיפות אינם נגזרים מתהליך קבלת החלטות אסטרטגי ומושכל של ממשלת ישראל,  אלא ממענקים זרים, שהאינטרסים שלהם אינם בהכרח עולים בקנה אחד עם האינטרס הלאומי של מדינת ישראל.

הצבענו על הצורך בעדכון שוטף של בסיס הנתונים. הנתונים שהובאו במחקר זה היו תקפים לרגע פרסומו (2010), וההמלצה היתה לעדכנם תקופתית על מנת לאפשר התויית מדיניות מחקר מושכלת בתחום.

נו, אז מה תגידו? הדו"ח הופנם?

ראיתי התייחסות לדו"ח הזה רק כאן  (שלא לגמרי ברור מתי נכתב..).

האם המדיניות לקדום מחקר בתחום האנרגיה השתנתה בעקבות הדו"ח? (רמז- לא ממש). 
למעט העובדה, שבהתאם לרוח הדברים שהועלו בדו"ח (שאין באמת הכוונה והתווית מדיניות מושכלת), הוקמה המנהלת לקידום תחליפי נפט בתחבורה וברוח התקופה הוסיפה לשמה גם המינוח "תחבורה חכמה". מנהלת חשובה ופעילה, שמצליחה לעשות, במאמץ רב, שינוי.

רק ב 2018 הוציאו שוב מכרז כדי לעדכן את המסמך שיצא לפני כמעט עשור. ואיזה קפיצות טכנולוגיות היו מאז! איזה ירידות מחירים מטורפות היו בכל התחום של התאים הפוטו-וולטאים! איזה צרכים חדשים עלו בעשור האחרון- וכמה התקדמנו כאן בישראל בתחום של אגירה? האם לא הפסדנו כמה וכמה הזדמנויות בדרך?? 
בפעם השנייה בחנו בשנים 2017-18 (צוות מוסד נאמן יחד עם פרופ' עדי וולפסון וד"ר דניאל מדר) את תחומי פעילות המו"פ, תשתיות וכח אדם בתחומי הסביבה והגנתה בתעשייה ובאקדמיה. האנרגיה, אגב, לא נכללה בקול הקורא הזה. 

הדו"ח, שכולל פיתוח מתודולוגיות חדשניות להערכת כיוונים למו"פ, נמסר למממן. אבל, כרגע, לא ניתן לפרט מעבר לכך (אנחנו עובדים על כתיבת מאמר שיתאר את התהליך שעשינו) ורק נותר לקוות שהמסקנות וההמלצות לפעולה ייושמו, כיוון שהכיוונים עליהם הצבענו לא רק יעזרו לפתרון בעיות סביבה ייחודיות לישראל אלא גם לבעיות עולמיות שדורשות פתרונות. ומהר ככל האפשר.

לשאר הטורים בבלוג