28. הגז הטבעי- גשר או מחסום למתחדשות

הבלוג להלן הוא תקציר ההרצאה שנתתי ביום שבת במסגרת הכנס השנתי של האגודה האירופית לכלכלת סביבה. 

 ד"ר רוסלנה רחל פלטניק יזמה וריכזה את המושב והציגה נתונים כלכליים לגבי משק האנרגיה והשפעת הגז הטבעי על הכלכלה שלנו, ד"ר נורית גל, סמנכ"לית אגף רגולציה ברשות החשמל הציגה את האתגרים של הרגולטור ואת הדרכים  הננקטות על מנת להצעיד את משק החשמל לכיוון היעדים שקבעה הממשלה (צמצום לנפש של פליטות גזי החממה, החדרת מחדשות בהיקף של 17% עד 2030 , הפסקת שימוש בפחם עד 2030 והפסקת יבוא כלי רכב עם מנוע בעירה פנימית עד שנה זו). עידן ליבס, המשמש כעוזר מחקר חרוץ ופרואקטיבי כבר מספר שנים איתי במוסד נאמן, הראה איך מוסד אקדמי יישומי כמו מוסד שמואל נאמן בטכניון מסייע לרגולטור לקדם את  המדיניות, בעיקר בנושא פתיחת חסמים לכניסת כלי הרכב החשמליים.
חלקי במושב נקרא 30 גוונים של אפור (וגם ירוק) במשק האנרגיה של ישראל. 

משק האנרגיה שלנו נמצא בנקודה מאוד מעניינת מבחינה כלכלית וסביבתית. בשנים האחרונות עברנו מהפך אדיר ממשק שהיה מבוסס פחם לייצור החשמל, למשק שרק 30% ממקורות האנרגיה לייצור חשמל מגיעים מפחם.
זהו משק שגם עובר רפורמה משמעותית מבחינת צמצום הכח של חברת החשמל לנהל את המשק הזה (ואת משרד האנרגיה, בהתאם). כאשר עסקנו בתוכנית  הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה ב 2011, היה משרד האנרגיה מסוייג מאוד וכמעט לא תרם לנושא. הבדיחה העצובה היתה שלחברת החשמל יש אגף שנקרא משרד האנרגיה. הימים האלה חולפים. יצרניות חשמל פרטיות נכנסות לשוק ומייצרות יותר ויותר חשמל, על חשבון הייצור של חח"י. אמנם, מערך ההולכה של  החשמל יישאר בידי חח"י, אך גם החלוקה תעבור הפרטה חלקית (לדוגמא, ע"י משקי הקיבוצים) ומנהל המערכת, זה שיקבע איזו תחנת כח תפעל ותזרים חשמל (המיוצר  מפחם, גז טבעי או מתחדשות), גם המנהל הזה יוצא מהידיים של חח"י.
אלה גוונים שהופכים את משק החשמל שלנו משחור לאפור.
אבל, אנחנו רוצים משק אנרגיה ירוק. והדרך לשם עוד ארוכה.
כיום פחות מ 3% החשמל מיוצר ממקורות מתחדשים ואין כלל מקורות מתחדשים- לא בסקטור התחבורה ולא בסקטור הפקת החום. חשוב לציין בהקשר זה שהחשמל מהווה כשליש מסך צריכת האנרגיה של המשק, התחבורה הרבה יותר משמעותית וצורכת כ 60% מסך תשומות האנרגיה.
נקודות נוספות שהעלתי היו ירידת מקדמי הפליטה של מזהמי אוויר וגזי חממה, ביזור ייצור החשמל שמגדיל את עמידות המערכת והמיקום הגבוה של ישראל מבחינת רזרבות של מקורות אנרגיה לנפש. אור ירוק נוסף הוא הירידה הדרמטית, בכל העולם, של מחיר ייצור החשמל מאנרגית השמש,  בעיקר של התאים הפוטווולטאיים. מנגד, הראתי את הזמן הארוך והמייגע שלוקח להקים תחנות מאנרגיה מתחדשת בישראל, שעור ההתחייבות המינימליסטי של ישראל להטמעת המתחדשות (17%), נושא הצורך באגירת אנרגיה והצורך בהתאמת מערכת ההולכה גם הם הוצגו בצבע אפור (כי בכל זאת, לא נעים לנפנף בכנס בינלאומי בדגל שחור).  וכמובן, כמה מעט נעשה כאן על מנת לשמר אנרגיה ולהתייעל אנרגטית.
הדיון שניהלנו בהמשך למצגות היה פורה ומעניין ואני מאמינה ששילוב כזה בין אקדמיה ומקבלי החלטות הוא חיוני, וטוב שהוא נעשה גם מעל במה בינלאומית.

והמלצת צפיה (עם צילומים מרהיבים אך עם אזהרה לגבי תמונות קשות) והרבה הרבה מחשבות על החשיבות והצורך לפעולה.  Terra (Netflix) 

 
https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=7643551286347807273&pli=1#allposts קישור לבלוג