27. חדשנות, יצירתיות, ישראליות

(בבלוג היום יש הפניות להרבה דוחות מעניינים, אז קחו לכם את הזמן..)

ישראל ידועה בחשיבה היצירתית של אנשיה, חשיבה שנבעה מצורך וממחסור. צורך במים היה טריגר להקמת המוביל הארצי ובהמשך טכנולוגיות התפלה, הצורך במזון והמחסור במים, הובילו לפתוח שיטות השקיה וחקלאות מתקדמות. הצורך הבטחוני זרז את תכנון וייצור רובה העוזי ועם התקדמות הטכנולוגיה- כל מה שקשור לתעשיית ההייטק והשאר.. היסטוריה.

ישראל מיצבה עצמה כסטראט-אפ ניישן ובכל דו"ח וכנס בינלאומי שעוסק בחדשנות ויזמות ישראל מככבת. האם אנחנו עדיין חדשניים? האם אנחנו עדיין יכולים להתפאר ולהתבשם בהצלחות העבר? כמה אפשר למחזר את סיפור הטפטפות? את הפיתוחים של האנרגיה המתחדשת שמדינות רבות כבר עקפו אותנו ממזמן, לא רק בפיתוחים הטכנולוגיים אלא גם ביישום עצמו? כמה אפשר להגיד שישראל היתה הראשונה שחייבה, במסגרת חוק התכנון והבניה, להתקין דוד שמש לחימום מים, אבל יוון וקפריסין כבר עקפו אותנו ביישום?

בואו נשים את הדברים בצורה ברורה- מי שלא הולך קדימה- הולך אחורה! אם משרד החינוך יוותר על המתימטיקה, אם התחזיות יתאמתו ובעוד 20 שנה למעלה ממחצית מהילדים לא ילמדו לימודי ליבה, אם נעמוד מן הצד ולא נשקיע בחינוך בכלל ובחינוך טכנולוגי בפרט, אם לא נגדיל את ההשקעה במחקר ובפיתוח, אם לא נשקיע בתקשורת ובתחבורה יעילה וחכמה הדרושה לפיתוח וליישום, אם נמשיך ללכת פעמיים בשנה לבחירות.. ישראל תמשיך להתדרדר במדד  Global Innovation Index  (בשנת 2015 ירדה ישראל 7 מקומות בדרוג העולמי), כפי שהראו עמיתי פרופ' שלמה מיטל וציפי בוכניק ממוסד שמואל נאמן. ראו כאן ( גלגלי החיים וגלגלי החיים 2015, כאן).

אני והצוות שלי במוסד נאמן עוסקים בנושא טכנולוגיות הסביבה מאז שנת 2003. ראינו בנושא הסביבתי פוטנציאל לא רק לשפר את איכות הסביבה בישראל עצמה (וכפי שראיתם בבלוג הקודם, המצב ממש, אבל ממש לא טוב), אלא גם לפרוץ לעולם, לקדם את מה שנקרא "העברת טכנולוגיות"-  ולהעשיר את קופת המדינה בהכנסות ממכירות וגם מאקזיטים בתחום.

הוצאנו סדרה ארוכה של מסמכים בנושא ראו כאן וכאן וכאן וגם כאן

אתמול השתתפתי באירוע שאורגן ע"י ניר הינדי Artian com שכותרתו היתה Thinking Different in Arts, Science, and Entrepreneurship. האירוע היה בחסות שגרירות ישראל במדריד וכבוד השגריר, דניאל קוטנר, פתח וסגר את הערב.

היה מרגש לשמוע על פרויקט בראשית מדייגו סייקין מ SPACEIL  (אפילו שההרצאה היתה בספרדית). גם שהרה בלאו, סופרת, סיפרה על הדרך שלה לחקור דברים לקראת כל ספר ומאמר שהיא כותבת וד"ר אילת מקייטון (חוקרת מח מהאוניברסיטה העברית) ואילת כרמי, אומנית, הראו איך הן משלבות מדע ואומנות בצורה משלימה ומושלמת.

הרצאה נוספת, מרתקת וראויה לציון היתה של אילון גנור- יזם סדרתי ואומן. הדברים שלו מאוד רלוונטים לפתיח של הבלוג-  לישראלים יש את החוצפה, את הדרייב והסקרנות, את היעדר החומות בין בוס ועובד, והיעדר הפחד להיכשל. אילון דיבר על היצירתיות, על כושר ההמצאה, על הצורך בחינוך לאינדיבידיואליות וחקר, אבל, וכאן בא האבל הגדול, אם הכיוון של ישראל הוא לדיכוי היצירתיות, להכתבה של תכנים חשוכים ושל קיבוע מחשבתי- ספייסIL, Zuta Core חברה שקראתי עליה אתמול, שפיתחה טכנולוגיה לקירור מעבדים ושרתים מאפשרת לכל טכנולוגיית הענן והדאטה סנטרס בעולם לגדול בזכות החיסכון הגדול באנרגיה ובמקום, Airqules שפיתחה פלטפורמה מבוססת רחפנים המיועדת לזיהוי שריפות וכיבוין בדקות הראשונות מפריצת האש, חברות בתחום הפודטק שיכולות לפתור חלק מבעיות המזון אין יצטרך העולם להתמודד לאור העלייה המתמדת באוכלוסייה, העלייה בצריכת המזון וזאת לאור שינויי האקלים והמחסור הגובר במים, חברות בתחום האגרוטכנולוגיות שמצטרפות לתחום הזה ועוד ועוד- כל אלה יהיו ניואנסים שוליים ולא יצעידו את ישראל למקומות בהם היא צריכה וראויה להיות בהם.

חברים, הכתובת על הקיר

קישור לבלוג 
 https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=7643551286347807273&pli=1#allposts