9. סגירת מעגלים

הי לכולכם,

הבלוג שלנו ממשיך בעצם ימי חג הפסח תשע"ט. פסח וראש השנה הם חגים רעים לסביבה. אלה חגים שבהם תרבות הצריחה (כן, כן, בכוונה בח !!) , הבזבוז התיעול של ההנאות וסיפוק ההנאות מתמצה בקניות (אוכל, מתנות..). זה הזמן לדבר על הבזבוז הזה. 

הלימודים לתואר הראשון, בפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה, היו תוצאה משולבת של האהבה לתחומי הביולוגיה והכימיה ואהבה לאוכל.

עסקתי "במקצוע" רק שנה וחצי כשגרנו בירושלים ואז, עם חזרתנו לחיפה, בעצם עברתי לצד השני של השרשרת- טיפול בפסולת.

חשוב לי לציין כי בפרקטיקה היומיומית ראיית מחזור החיים של המזון, הידע לגבי התשומות שנדרשו לייצורו (מים, אנרגיה, קרקע, חומרי הדברה ודישון, כח אדם) וכאב הלב בלזרוק אוכל (האלו, אני דור שני!), תמיד הכתיבו לי ניהול משק בית, שנקרא לו, לצורך העניין, "משמר משאבים". אין מצב שאצלי בבית קוטג' חמוץ ילך לפח- הוא תמיד ימצא מקומו בפשטידת ירקות ואין סיכוי שבננה שחרחרה לא תכנס לבלילה ותהפוך לעוגת בננה, הנמצאת תמיד במקפיא.

ואז הגיעה אפרת אלימלך (אני מתנצלת מראש! לא בכל המקרים אציין שמות, אבל במקרה הזה אני ממש חייבת וגם עושה את זה בשמחה רבה!) לסגור לי את המעגל האישי. אחרי שסיימה את המסטר ועבדה כמה וכמה שנים "בשטח", החליטה שהיא רוצה לעשות דוקטורט בנושא של בזבוז מזון. כמה מתאים!

אז כמה הייליטס מהמחקר שלה:

המחקר כלל 192 משפחות יהודיות (בסה"כ כ- 630 נפשות) משכונת נווה שאנן רבתי בחיפה. אזור המחקר מאופיין באוכלוסייה המוגדרת כ"מעמד הביניים" הישראלי. המחקר נערך בין החודשים מרץ – אוגוסט 2016 בחמישה סבבים, כאשר כל סבב נמשך שבעה ימים רצופים (כולל שישי שבת). כמות הפסולת שנאספה מבתי המשתתפים במחקר עמדה על 2,544 ק"ג (וזה אומר שהיא והצוות שעבד איתה, אקט'ואלי מיינו 2.5 טון פסולת!). מתוך סך הפסולת שנדגמה במחקר, פסולת המזון היוותה 45% והסתכמה בכ- 1,139 ק"ג. מתוך סך פסולת המזון שנדגמה, נמצא כי כ- 50% ממנה (602 ק"ג, שזה חצי!!!! חצי!!!) הינה פסולת נמנעת, כלומר, רכיבי מזון אכילים שבתכנון ובהערכות נכונה לא היו אמורים למצוא את עצמם באשפה!

(לא כשל"פ, לא שאריות - ואני גם לא אוכלת דברים כאלה, בכל מקרה.. מדריד 2019)

בנוסף, עקב המחקר אחרי הרגלי הקנייה של הנבדקים. השיטה היתה לאסוף קבלות (בשבוע לפני ובמהלך השבוע של דגימת הפסולת) וממש להקליד למעלה מ 11,000 פריטים של רכישות מתוך הקבלות.  

 נמצא כי היקף רכישות המזון הממוצע עמד  על 24.6 ק"ג/ משק בית/שבוע וההוצאה הממוצעת על מזון עמדה על כ - 376 ₪/משק בית/שבוע, שהם כ - 1,580 ₪/חודש. שיעור הבזבוז בפועל (חושב כיחס בין כמות הפסולת הנמנעת ובין היקף הרכישה של המזון ברמת משק הבית) עמד בממוצע על 16.3%. כלומר, אנחנו זורקים לפח, בממוצע (לא כולל פסח וחגי תשרי!!) כ 100 ₪ מדי חודש (מספרים נמוכים בהשוואה לנתונים אחרים המתפרסמים מדי פעם בארץ), אבל עדיין היקף משמעותי שלא לוקח בחשבון את העובדה שמכל הסיפור הזה בעצם נוצרת פסולת שצריך לאסוף אותה, לשנע, להפריד, לטפל... ובעצם, לסגור את המעגל 😊

אז שבכל הלילות אנו קונים הרבה דברים (ראו הקבלה לעיל) ובלילה הזה כולנו קונים אף יותר. לא חבל? המשאבים (הכספיים והסביבתיים) שהושקעו בלייצר את המזון, על המזון שנזרק לפח (על כל ההשפעות החיצוניות הנילוות לכך) ו..על הכסף.