2. תחילת המסע

2.    תחילת המסע

כל חיי היה לי ברור כי אלמד בטכניון. זו בכלל לא היתה שאלה. היו לי מחשבות ללמוד משחק (הייתי ממש מוצלחת בתפקיד האמא של שלגייה בבית ספר וחשבתי שהעתיד מזמן לי הצלחות בתחום), אבל היה לי ברור שהדבר פשוט ישבור נפשית ויכעיס את הורי, עליהם השלום. למדתי ביוטכנולוגיה והנדסת מזון מיד עם שחרורי מהצבא ואז עבדתי בחברת ביוטכנולוגיה (ייצרתי אנזימים לטיפול בסרטן מקליפות של זוקיני) באיזור עטרות ליד ירושלים ובמכון קזאלי באוניברסיטה העברית בגבעת רם, תחת עינו של פרופ' יואל ששון. יואל היה זה שתמיד אמר לי- אופירה, just do it. כלומר, לעשות, לא רק לדבר! משנתו מובילה אותי גם כיום.

בהמשך, חזרנו, יוסי ואני לחיפה כדי לגדל את ילדינו בקרבת הסבים והסבתות המופלאים, שבאמת אין סיכוי שהייתי יכולה להסתדר בלי עזרתם.

עבדתי במעבדה של פרופ' יוריק אבנימלך בהנדסה חקלאית בטכניון, מורי ורבי, שהרבה מדרך החשיבה שלי אני זוקפת לזכות השעות הרבות שלי איתו. שעות של חכמה, רגישות, מקצועיות.

את המסטר התחלתי במעבדה, עם חלוק, עם מוצר שנקרא "compost tea" שזהו בעצם מיצוי של קומפוסט המוסף יחד למערכת ההשקיה. אבל מאחר והקומפוסט, אי אז בשנות השמונים המאוחרות, ממש כמו כיום, אינו זהה, אינו אחיד ובעייתי, לא הצלחתי לייצר מוצר טוב והרעיון נזנח לטובת מחקר קטן שמומן ע"י מוסד שמואל נאמן בטכניון (כפי שנראה בהמשך, "סגירת מעגלים" הוא מוטיב חשוב..). הנושא היה "מיחזור" והשאלה היתה- למה בעולם יש הרבה פעילות סביב המיחזור ובארץ לא..

התשובה הקצרה היא- כסף. התשובה היותר ארוכה היא שמיחזור זה לא כל הספור. יש כאן ענין של חלופות לטיפול בפסולת, יש כאן עלויות חיצוניות שלא נלקחות בחשבון, יש כאן טרמפיסטים שהכי זול ופשוט להם זה להפטר בדרך הזולה ביותר עבורם והיקרה ביותר מבחינת הסביבה (הוואדי וצידי הדרכים..). לצורך זה, כמובן, הייתי צריכה לרתום גם את פרופ' מוטי שכטר, אז מהחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה, שהחיים- בזבל.

אז זה המסטר שלי https://www.neaman.org.il/Analysis-Alternatives-for-Collecting-and-Recycling-Solid-Urban-Waste-HEB

ועוד נחזור לפרסום הזה כי בשנת 2012 כאשר החל המשרד להגנת סביבה בפרויקט ההפרדה ל"יבש רטוב" ציטטו את המחקר הזה כ"האורים והתומים" בנושא הטיפול בפסולת. זה היה נכון. אבל נכון לשנת 1994!

הבוקר הגעתי למדריד. הדבר הראשון שקיבלתי בתדרוך של בעל הבית היא איך זורקים/ מפרידים את האשפה. 

אז זה הולך ככה, בגלל שהרחובות במרכז העיר מאוד צרים, אין פחי אשפה, אלא בחצרות הבתים. מדי יום, החל מהשעה 20:00 מוציאים הפחים ורק אז ניתן לזרוק לתוכם את האשפה.

את הנייר והקרטון, הפלסטיק יחד עם המתכות והזכוכית זורקים לפחים גדולים שממוקמים ברחובות קצת יותר רחבים. מצב התחזוקה לא משהו...

נתראה בפוסט הבא