26. דוח מבקר המדינה ומנהרות הכרמל

היום, 24.6.19 פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא זהום האוויר בחיפה ובמפרץ ועל אוזלת היד ואי היכולת לאכוף החלטות, תוכניות, אי יכולת אכיפה סביבתית של הרגולטור האמון על כך- המשרד להגנת סביבה.

חשוב לציין כי איכות האוויר מושפעת לא רק מהתעשייה אלא גם מהתחבורה- תחבורת הכביש, תחבורה שאינה תחבורת כביש (טרקטורים וציוד הנדסי שכלל אין אליהם התייחסות רגולטורית בישראל ובטח שלא מידע לגבי היקף הפליטות שלהם) וגם הנמל. 

ליתר דיוק, אם נתייחס לנתוני בקר, רוזנטל וגבאי  משנת 2012, הרי שמהתעשייה נפלטות תחמוצות גפרית בהיקף של 4,666  טון לשנה, תרכובות אורגניות נדיפות- 3,419 טון לשנה ותחמוצות חנקן 3,388 טון לשנה. מהתחבורה נפלטים 17, 849 ו 3,184 טון לשנה תחמוצות גפרית, תרכובות אורגניות ותחמוצות חנקן, בהתאמה. כלומר, חלקה של התעשייה גדול ומשמעותי, אבל, לפחות בנושא תחמוצות החנקן, תרומת התחבורה דומה מאוד לתרומת התעשייה.

הבטחתי לכם פרק מיוחד על מנהרות הכרמל אז הנה החיבור המתבקש. כזכור, בפרק 18 סיפרתי לכם על האקטיביזם הסביבתי שלי, והזכרתי את פרויקט הרחבת הכבישים לצורך הקלת הגישה לגרנד קניון.  היה ברור כי העצים נכרתו בסוף שנות התשעים, לא כדי שיהיה יותר נח להגיע למנהרות, שהיו עדיין חלום רחוק, אלא לקידוש תרבות הצריכה ב"גרנד".

מנהרות הכרמל, נפתחו לתנועה בדצמבר 2010. כבר בתקופת המנדט הבריטי (!) עלה הרעיון של לחתוך את הר הכרמל מהכרמל המערבי לכיוון הצ'ק פוסט, אך בפועל, רק בסוף התשעים פורסם המכרז, ורק ב 2007 התחילו לחפור.

מבחינה מחקרית, כיכבו מנהרות הכרמל בשתי עבודות. יחד עם עמיתתי וחברתי ד"ר ברננדה פליקשטיין, שימשנו כמנחות של איציק השקו (שוהם) בעבודת התיזה שלו. איציק בדק את השפעת פתיחת המנהרות על איכות האוויר בחיפה. נאספו נתוני תחנות הניטור באחוזה, בלב ציר התחבורה, שהמנהרות בעצם מהוות חלופה לנסיעה בציר זה ותחנת קק"ל בקריות כתחנת ייחוס (שכן, ברור, שבין השנים 2009 עד סוף 2013- שנתיים לפני הפתיחה ושלוש שנים לאחר ההפעלה- מספר כלי הרכב עולה אך הטכנולוגיה והדלקים משתפרים, כלומר, יש כוחות מנוגדים שעלולים להשפיע על האיכות האוויר). נמצא בניתוח הנתונים כי קיימת ירידה מובהקת במדדי איכות האוויר.

בהמשך, יחד עם ליאור שמואלי, מנכ"ל "Eco-Finance" וצוות הסביבה במוסד שמואל נאמן שבטכניון (שירי ומעיין), ערכנו עבודה משותפת הבוחנת את התועלות הכלכליות והסביבתיות, הנגרמות באופן ישיר ועקיף, כתוצאה משימוש במנהרות הכרמל, וזאת, כמובן, בהשוואה לשימוש בנתיבים חלופיים במטרופולין חיפה.

במתודולוגיה שפותחה הראנו כי התועלות הכלכליות הישירות למשתמש כוללות חיסכון כספי ישיר כתוצאה מחיסכון בזמן וחיסכון בדלק. כאשר התועלות הכלכליות העקיפות למשק כוללות את ההשפעות הנובעות מחיסכון בזיהום אוויר (צמצום פליטת מזהמים וגזי חממה), והפחתת מפגעי רעש בשל עצם קיומה של המנהרה. לא אפרט את כל הממצאים כי הכל פורסם במאמר אקדמי מסודר

Evaluating Market Benefits of Transportation Tunnels—

The Carmel Tunnels as a Case Study

ההשפעה העיקרית של המחקר הזה היה שבמסגרת התוכנית להפחתת זהום אוויר בחיפה, המשרד 

להגנת סביבה סיבסד את מחיר הכניסה של משאיות למנהרות. כלומר, בטרם הצגת ממצאי המחקר, משאיות נמנעו מלנסוע דרך המנהרה, כי למרות כל התועלות, מחיר הכניסה היה מאוד ומדי גבוה. התועלות מנסיעתן במנהרות וההמלצה המפורשת שלנו היתה "מוצע לבחון, ברמה הממשלתית, דרכים לעידוד השימוש של אוטובוסים (על נוסעיהם) ומשאיות במנהרות על מנת להשיא את התועלות שהוצגו בעבודה, ולעודד - מבחינה כלכלית והסדרתית - כלי רכב אלה להשתמש במנהרות".

זה סיפוק עצום, שמחקר משמש לקבלת החלטות מושכלת, אבל, כפי שהראה המבקר היום, איכות האוויר אכן השתפרה, אבל ממש לא מספיק, ממש לא מספיק!

 קישור לבלוג
  https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=7643551286347807273&pli=1#allposts