23. עושים ומכסים

אז כמעט שבת שלום לכם (רק אומרת שיש לי סטטיסטיקה מדויקת מי רק סימן לייק בפייס ומי ממש נכנס לבלוג וקרא. רק שתדעו...)

כזכור לכל קוראי האדוקים, את המסטר שלי התחלתי מתוך מחשבה שרק בגלל העדר טכנולוגיה מתאימה בישראל, אי שם בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, אין מיחזור בישראל. אבל, מהר מאוד הבנתי שזו לא בעיה טכנולוגית,  אלא בעיה כלכלית- כשל שוק, אי הפנמת עלויות חיצוניות ומכאן, עלות נמוכה מאוד, נמוכה מדי, של הטמנה, שבעצם, לא מאפשרת אימוץ חלופות אחרות לטיפול בפסולת. במהלך השנים היתה התקדמות מסויימת בתחום- בתחילת שנות התשעים נסגרו מאות מזבלות, הוקמו "מטמנות"  שאמורות להיות קדמת הטכנולוגיה והתשתיות בכל מה שנקרא הטמנה. בהמשך, בשנת 2007 הוטל היטל ההטמנה (אני בהחלט חושבת שהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי ובהמשך, ליישום, היתה בידיים שלי ושל המנחים שלי- פרופ' אבנימלך  ופרופ' שכטר). ההיטל היה אמור לשקף  את העלויות החיצוניות (זהום אוויר, פליטת גזי חממה, יצירת תשטיפים ועוד, שלא משולמים בפועל ע"י אף אחד אבל כולנו משלמים בעקיפין בתחלואה, ניצול משאבים וקרקע וכד').  אבל, 12 שנים אחרי החלת ההיטל, שעורי מניעת ההטמנה בארץ כמעט ולא השתנו.

אנחנו עדיין מטמינים למעלה מ 80% מהפסולת שלנו, אין צמצום בכמויות הפסולת המיוצרות (נהפוך הוא, הכמות רק עולה) ולא התפתחו תשתיות מיחזור או השבת אנרגיה משמעותיות.
תפקידו של היטל ההטמנה הוא לשקף את אותן עלויות חיצוניות, אבל, בפועל, אם אתם מסתכלים על נתוני המפל"ס (מרשם פליטות והעברות לסביבה) - ניתן לראות שכמות החלקיקים, חומרים אורגניים וגזי החממה רק הולכת ועולה כל הזמן.

למשל, אתר חג"ל בדרום הכנרת-

2017- 

2016-

או רשימה לא פחות מפוארת בדודאים

2017- 

2016-

(מתנצלת בשם המערכת הממשלתית שלוקח לה כל כך הרבה זמן לעלות.. מקווה שזה לא כדי שנתייאש..)

אז מצטברת באתרי האשפה עוד ועוד פסולת, ובנוסף, אתרי הפסולת שלנו לא ממש מנוהלים בצורה המיטבית.
לסיכום, מה למדנו היום? היטל ההטמנה מייקר את עלות הטיפול בפסולת, הרשות המקומית שלנו משלמת יותר על הזבל שאנחנו מייצרים, שהולך (מה זה הולך?? נוסע, לפעמים מאות קילומטרים..) למטמנה.. שפולטת מזהמים..
לזה קוראים lose lose situation. . לא חבל? ?  
המשרד להגנת סביבה מנסה לקדם היום פתרונות יצירתיים יותר, לרבות מתקני מיון ומתקנים להפקת אנרגיה מהפסולת. אני מאוד מקווה שהמהלך יצליח.

אבל, לפני הכל הייתי שמחה לראות את המשרד הזה מטפל טיפול שורש נכון ועמוק בצמצום הצריכה, מפקח על אתרי ההטמנה, שיהדקו את ההתנהלות הסביבתית שלהם. כל זאת, בטרם יוקמו מתקנים יקרים הרבה יותר שיכולת השליטה והאכיפה על הפליטות שלהם מאתגרת הרבה יותר.

התמונה להלן מתוך התערוכה במדריד ECO VISIONARIOS בה שותף גם המכון בו אני עובדת. 

מטרת התערוכה להציג את האסון הסביבתית שאנו מביאים במו ידינו על העולם בכל הקשור לשינויי אקלים. על הצורך לעשות להפחתת ההשפעות (מה שנקרא מיטיגציה) וכן ההיערכות הנדרשת (אדפטציה). התערוכה (ממוקמת בדרום העיר במקום שהיה בית מטבחיים והפך לשטח עצום של תערוכות מתחלפות, רובן ככולן, בחינם, לרווחת תושבי העיר והתיירים) תהיה פתוחה עד 6.10.19. מוזמנים