16. על מיחזור ושבת
בתחילת
שנות התשעים התחלתי להתעניין בנושא המיחזור. למעשה, התבקשתי ע"י
פרופ' יוריק אבנימלך לקחת על עצמי מחקר, במסגרת מוסד נאמן, שתכליתו להבין מדוע בכל
העולם יש מיכלים ייעודיים לאיסוף חומרים שונים כמו זכוכית, נייר וקרטון, מיחזור
בהיקפים גבוהים והשקעות ציבוריות בחינוך הציבור להפרדה של החומרים למיחזור.
הצעתי לד"ר יוסי ענבר, אז דוקטור טרי, שעבד באגף הפסולת של המשרד לאיכות הסביבה (ולימים, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה( שניסע יחד למפעל פיניציה בירוחם כדי להבין מה זה זכוכית, מה התנאים למיחזור זכוכית, מה היתרונות ומה החסמים.
עוד לפני הנסיעה הבנו כי היתה יוזמה להקים מתקן למיחזור זכוכית בפתח תקווה. מפעל שתוכנן להשתמש רק בשבר זכוכית. זכוכית, אגב, היא חומר גלם ייחודי שניתן לייצר ממנו מוצר חדש כשהוא כל כולו ממוחזר. בכל מוצר אחר- פלסטיק, נייר, מתכת, אלומיניום וכד' נדרש לערבב בתהליך הייצור חומר גלם בתולי. כלומר, מבחינה כלכלית וסביבתית נכון היה להקים מפעל כזה בפתח תקווה- מקצר את מרחקי הנסיעה ממקום ייצור פסולת הזכוכית (בקבוקים במסעדות ובבארים התל אביביים) לרבות חסכון בזמן, דלק, זיהום אוויר, בלאי כבישים ובנוסף, וחסכון ניכר באנרגיה (שכן נדרשת טמפרטורה נמוכה יותר להתכת זכוכית מאשר התכת חומרי הגלם כמו חול כדי להכין זכוכית). אבל, וכאן מגיע האבל הגדול! משרד התמ"ת (היום הכלכלה) לא נתן אישור להקמת מפעל כזה. למה? משום שהקמתו תגרום לסגירה של פניציה בירוחם. למשרד התמ"ת היה חשוב שמבחינה חברתית מפעל, שפועל בעיירה מרוחקת ומספק פרנסה לכמה מאות עובדים לא ייסגר, אפילו שמבחינה כלכלית וסביבתית יש חלופה טובה יותר.
איסוף זכוכית ברחובות מדריד
יוסי ענבר ואני נכנסנו לרנו 5 של יוסי ונסענו למפעל. קצת נתקענו בבאר שבע (קיץ, יותר מ- 30 מעלות, אבל מה לא עושים בשביל המדע וקבלת החלטות מבוססת מדע) והיינו צריכים לדחוף את האוטו, אבל הגענו וחזרנו בשלום והבנו שההחלטה של התמ"ת מוצדקת.
ועכשיו, פתאום נזכרו שתנורי המפעל עובדים יומם ולילה, גם בשבתות ולכן יש לסגור את המפעל הזה.
הצעתי לד"ר יוסי ענבר, אז דוקטור טרי, שעבד באגף הפסולת של המשרד לאיכות הסביבה (ולימים, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה( שניסע יחד למפעל פיניציה בירוחם כדי להבין מה זה זכוכית, מה התנאים למיחזור זכוכית, מה היתרונות ומה החסמים.
עוד לפני הנסיעה הבנו כי היתה יוזמה להקים מתקן למיחזור זכוכית בפתח תקווה. מפעל שתוכנן להשתמש רק בשבר זכוכית. זכוכית, אגב, היא חומר גלם ייחודי שניתן לייצר ממנו מוצר חדש כשהוא כל כולו ממוחזר. בכל מוצר אחר- פלסטיק, נייר, מתכת, אלומיניום וכד' נדרש לערבב בתהליך הייצור חומר גלם בתולי. כלומר, מבחינה כלכלית וסביבתית נכון היה להקים מפעל כזה בפתח תקווה- מקצר את מרחקי הנסיעה ממקום ייצור פסולת הזכוכית (בקבוקים במסעדות ובבארים התל אביביים) לרבות חסכון בזמן, דלק, זיהום אוויר, בלאי כבישים ובנוסף, וחסכון ניכר באנרגיה (שכן נדרשת טמפרטורה נמוכה יותר להתכת זכוכית מאשר התכת חומרי הגלם כמו חול כדי להכין זכוכית). אבל, וכאן מגיע האבל הגדול! משרד התמ"ת (היום הכלכלה) לא נתן אישור להקמת מפעל כזה. למה? משום שהקמתו תגרום לסגירה של פניציה בירוחם. למשרד התמ"ת היה חשוב שמבחינה חברתית מפעל, שפועל בעיירה מרוחקת ומספק פרנסה לכמה מאות עובדים לא ייסגר, אפילו שמבחינה כלכלית וסביבתית יש חלופה טובה יותר.
יוסי ענבר ואני נכנסנו לרנו 5 של יוסי ונסענו למפעל. קצת נתקענו בבאר שבע (קיץ, יותר מ- 30 מעלות, אבל מה לא עושים בשביל המדע וקבלת החלטות מבוססת מדע) והיינו צריכים לדחוף את האוטו, אבל הגענו וחזרנו בשלום והבנו שההחלטה של התמ"ת מוצדקת.
ועכשיו, פתאום נזכרו שתנורי המפעל עובדים יומם ולילה, גם בשבתות ולכן יש לסגור את המפעל הזה.
המפעל גם ממחזר זכוכית. זהו המפעל היחיד בארץ שממחזר זכוכית. עפ"י הנתונים באתר המפעל 30,000 טון זכוכית ממוחזרים במפעל הזה ושבר הזכוכית מהווה כ 60% מסך חומרי הגלם בהם משתמש המפעל. סגירתו, לא רק שתפגע במאות משפחות שאין להן כל סיכוי להתפרנס אחרת, היא גם תפגע במיחזור המזערי שיש בישראל.
אין לי אלא לקרוא: רדו מהעץ הזה! השאירו את מפעל פיניציה בירוחם למחזר זכוכית ולעבוד 24/7, שכן את הכבשנים לא ניתן לכבות בשבת..
Comments
Post a Comment