13. ממטרד למשאב

אחד היתרונות הגדולים של העולם האקדמי הוא הרצון, הצורך והיכולת להגיע לכנסים מקצועיים בעולם- להכיר עמיתים חדשים, לשמוע חידושים בתחום ולהגיע למקומות שלא באמת היו אי פעם על המפה מבחינתך. אז כזה הכנס בו אני משתתפת ביומיים הקרובים. כנס שעוסק במיחזור ומתקיים בוולנסיה.

לגבי הכנס והדברים שהצגתי בו- אדווח בנפרד, אבל בינתיים חייבת לשתף בפארק העירוני המדהים של ולנסיה. בשנות החמישים של המאה ה 20 הנהר היה עולה על גדותיו ומציף את הבתים, בעיתות יובש הוא היה תעלת שופכין שעברה בלב העיר. הדבר, מטבע הדברים, יצר נזקים לרכוש, מטרדי ריח ויתושים והתושבים דרשו שינוי. הנהר נותב אל מחוץ לעיר ובנתיב הקודם הוקמו פארקים מדהימים.

הפארקים העירוניים בוולנסיה הם לרווחת כל התושבים, בחינם כמובן, עם שפע מתקני משחק לילדים, מסלולי ריצה ואופניים, פיקניק משפחתי (וואלה, גם להם יש את אלה ששומעים מוזיקה בקולי קולות!), או סתם ספסל לשבת ולבהות בכל היופי הזה.

אני מרגישה קצת כמו בלוגרית של טיולים אבל פארק טורייה, גני רויאל, גן הפסלים שבעיר האומנות והמדעים הם פשוט MUST.

נראה, שאנחנו לא ממש מפנימים את הצורך בטבע עירוני. אני לא מדברת על תל אביב שנהנית ומטפחת את פארק הירקון. מה על תושבי חיפה? גן סאקר בירושלים גם הוא לא בדיוק פארק עירוני מחייה נפש.

יש גם לא מעט ישובים בהם עובר נחל שבימים טובים זורמים בו מי שטפונות עמוסי חומר אורגני ובימים פחות טובים הוא משמש כחצר האחורית אליו מגיעים כדי לשפוך פסולת בנין או ביובית.

במלאת 71 שנים למדינת ישראל, ניתן להודיע בהכנעה שלא שוקם אף נחל בישראל לכל אורכו, גם אם קטע נחל שוקם ואיכות המים בו השתפרה- צפו לתקלה, חכו לארוע ששוב הנחל יזדהם.

הדוגמא של ולנסיה היא דוגמא בה, עפ"י דרישת התושבים, הפך מטרד למשאב. זה לבטח עלה מאות מיליוני יורו לבצע את התוכנית ועוד כמה מיליונים מדי שנה לתחזק, אבל התועלת- עולה לאין שעור על ההשקעה (בתיירות, בערך הדיור, בהנאת התושבים ובריאותם).

תראו מה זה- האנשים כל כך שמחים, שהם ממש רוקדים ברחובות 😊