11. ממשיכים

     אז אחרי שבועיים אינטנסיביים עם משפחתי, שנפרדה ממני היום, הגיע הזמן לספר לכם על הימים האחרונים כאן ברובע מאלאסניה (Malasaña) במרכז מדריד. במרד נגד נפוליאון, אי שם ב 1808, נלחמו צעירים רבים, לרבות מנואלה מאלאסניה. מנואלה היתה תופרת צעירה, שנעצרה והוצאה להורג על שנשאה מספריים, שלדברי הצרפתים היו כלי נשק. רובע מאלאסניה קיבל את שמו- לזכרה.

זהו רובע בוהמי, היפסטרי ואלטרנטיבי בעיר. במהלך היום יש שפע בתי קפה ומסעדות מעוצבים, חנויות וינטאג' לרוב, ואף כמה מוזיאונים. בערב פועלים המועדונים והברים, אליהם מגיעים כולם.

השבוע האחרון היה עטוף בחגיגות האחד והשניים במאי, והספרדים, כמה שהכלכלה שלהם לא משהו, חוגגים עד בלי די.

וזה רק קצת, ממש קצת, ממה שנשאר אחריהן..

הרובע מזמין אליו מחאות מסוגים שונים, כפי שניתן לראות באומנות הרחוב הזו שעושה אינטרפרטציה לפסל הידוע של רומולוס ורמוס ומוחה כנגד התעשייה

וגם אלו

מה שמדהים כאן זו החניה

מה שאתם לא רואים בתמונה זה שגם מאחורי המכונית יש עמוד אשר מגביל את העומק אל תוך המדרכה בו מותר להחנות. אומנות להיכנס בחניה שכזו, וברור שלכל המכוניות יש "פס דפיקה" כזה בגובה של העמוד.

על מסלולי האופניים, על ההליכה בעיר, על המטרו המתקתק ועל הפארקים הציבוריים, הקירות הירוקים (שלא ממש מצליחים להפחית את זיהום האוויר והלכלוך כאן בעיר)- בהמשך.

תשמרו על עצמכם שם בארץ!