62. הפח חכם, האנשים.. פחות..

 אי שם בסוף שנות התשעים (1999, ליתר דיוק) הובלתי יחד עם פרופ' יוריק אבנימלך פרויקט הפרדת פסולת במקור במימון אירופי- LIFE

הרעיון היה להרחיב את הפרויקט, שהיה בזמנו בקרית טבעון (חלוצת המיחזור בישראל) ולצרף אליו עיר ממעמד סוציואקונומי נמוך יותר, מתוך מחשבה שאם בטירת הכרמל ההפרדה במקור תצליח- בכל מקום אחר בישראל זה יצליח (ראו נא בלוג #36). הדגש בפרויקט היה הפרדה לרטוב (אורגני נקי) ולכל השאר.

השר דאז לאיכות הסביבה, רפול, עליו השלום, ומנכל"ית משרדו, נחמה רונן הגיעו לטירת כרמל להשיק את הפרויקט. עברנו בין מכולות הפסולת החדשות שנרכשו במסגרת הפרויקט במיוחד כדי להתאים לטירת הכרמל, רחובותיה ותושביה (מכולות 3 מ"ק מתהפכות לדחס, אם אתם ממש רוצים את הפרטים).

הגב' רונן סיפרה אז לשר כי בדיוק חזרה מסיור באירופה בו ראתה כיצד אנשים יכולים לפתוח את הפחים רק עם כרטיס מגנטי ובכך אפשר יהיה לגבות כסף מהתושבים בדיוק על כמות האשפה שהם מייצרים. הרעיון- לא פחות ממצוין! כאשר משפחה/ עסק צריך לשלם לפי כמות הפסולת המיוצרת, הרי שיש כאן תמריץ ברור להפחתה. והרי, זו זו מטרת העל של הטיפול בפסולת- שמלכתחילה תהיה פחות!

אני, באקט לא אופייני לי, שתקתי. עם כל הציניות והסקפטיות שלי לגבי המהלך, העדפתי לתת להם להתבשם במחשבות לא ריאליות לגבי בית משותף, עם 20/40/100 משפחות יורדים לחדר האשפה עם הכרטיס המגנטי ואקטצ'ואלי פותחים את הפח עם הכרטיס ומשלמים על כמות הזבל האסטרונומית שייצרו.

באירופה, לעומת זאת, העסק עובד בכמה וכמה מדינות/ מחוזות/ ערים. כל עיר ומחוז כאן באיטליה מאמצים שיטה אחרת לאיסוף הפסולת המתאימה לעיר ולמאפייניה. בפרוג'ה, בה אני שוהה בשבתון, האיסוף הוא בשקיות צבעוניות לפי ימי פינוי קבועים מראש (כולל שבת וראשון), בטוסקנה- הפח החכם נפתח עם כרטיס מגנטי.

אבל, גם בטוסקנה הפח ממשיך להיות חכם, אבל האנשים, איך לעדן זאת.. קצת פחות..

כלומר, הכל עובד טוב עד ש....

       

אז נכון שאירועים כאלה, ששקיות מונחות ליד ולא בתוך הפח החכם הן לא מראה יומיומי בטוסקנה. רוב הציבור מציית. 

אבל, תרשו לי להחזיר אתכם למציאות הישראלית בה גם תרבות השטח הציבורי המופקר (טינופת על המדרכות, ליד בתי קפה, בחוף הים, בפארקים.. בכל מקום, בעצם) וגם תרבות ה"שאני אשלם??!" הופכים פתרון כזה לבלתי ישים בישראל, בשלב הזה, לפחות.

ישנם, כמובן, פתרונות אחרים, אבל הם בטח ובטח שלא צריכים להתחיל במשקי הבית. יש לבסס את הטיפול בפסולת ואת פתרונות הקצה, קודם כל על מקומות מוסדיים כמו מלונות, בסיסי צבא, בתי כלא, מסעדות, שווקים וסופרמרקטים שמייצרים פסולת אורגנית נקייה ואיכותית וניתן לגרום להם לבצע הפרדה במקור באמצעות חוקי עזר עירוניים וכלים כלכליים. מיותר לציין שאני "מנדנדת" על הפתרון הזה כבר שנים 

ובטח שחוסר היכולת שלי להשפיע על מקבלי ההחלטות, מתסכלת. מאוד!

כיום יחד עם עמיתים אני מנסה לקדם את הנושא, שוב, 10 שנים מאוחר יותר, מאוחר מדי, במסגרת פורום האקלים של נשיא המדינה 

רק אחרי שפתרונות אלה יעבדו במגזר העיסקי, ורק אחרי שהם יעבדו בפול סקייל, ניתן יהיה להתקדם למשקי הבית.

 

לשאר הטורים בבלוג

 https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=7643551286347807273&pli=1#allposts