66. ברלין – בין תרבות מתכווצת, ירוק ואקלים

 

ברלין – בין תרבות מתכווצת, ירוק ואקלים

אז הנה הגעתי לפוסט 66#,  שהחל בשבתון במדריד ב 2019 ומתקדם לסיום השבתון בברלין ב 2025 (עם שבתון קיץ נוסף על הדרך בפרוג'ה, איטליה

ברלין תמיד ידעה להמציא את עצמה מחדש – מעיר מחולקת שהפכה לסמל של חופש, ועד בירת תרבות עולמית עם סצנת אמנות חיה, מועדוני טכנו אגדיים (לא הייתי, רק שתמיד במוצאי שבת הבומ-בומים מרעידים לנו את הדירה), שכונות גאות וחגיגות גאווה, ולצידם, ארמונות פרוסיים מרהיבים. ועדיין, בניגוד לערים כמו פריז, רומא או מדריד, תעשיית התיירות של ברלין מתקשה לחזור למספרי השיא שלפני הקורונה.

בעוד שבאירופה הדרומית נאבקים בגלי חום ותיירות יתר, ברלין מציעה מרחבים, מחירים נוחים ואפילו קצת צל – אבל נאלצת להתמודד עם בעיות פנימיות לא פשוטות.

קיצוץ בתקציבי התרבות

תרבות היא אחד הקלפים החזקים של העיר, אולם בשנים האחרונות ברלין חותכת את תקציב התרבות – כ-130 מיליון יורו פחות כבר בשנת 2025. המשמעות: פחות פסטיבלים, פחות תמיכה במוזיאונים ובתיאטראות, ופחות סיבות לתיירים שמחפשים חוויית תרבות עשירה להגיע לעיר. “אם התרבות נעלמת – למה לטרוח להגיע?” תהה אחד מחברי הפרלמנט המקומי. בדיון שנערך בנושא בטלוויזיה.

 

בתמונות- מוזיאונים בעיר. מדגם לא מייצג.

 

  

ברלין – עיר ירוקה, עם אתגר עתידי

במקביל, ברלין מתגאה בכך שהיא אחת הערים הירוקות באירופה. יש כאן גם היסטוריה ואמנות וגם אינסוף פארקים, אגמים ומרחבים מוצלים. דווקא בתקופה שבה ערים דרומיות באירופה סובלות מחום כבד ומחסור במים, ברלין נהנית מטמפרטורות נוחות יותר – בקיץ לרוב סביב 25 מעלות – ומאפשרת לתיירים לטייל, לשוט, או פשוט להתרווח מתחת לעצי הטיליה והשדרות.

באופן אישי, שבתון הקיץ עומד להסתיים, ופרט למספר ימים שאפשר לספור על יד אחת בהם הטמפרטורות עלו מעל 30 מעלות, אני מאוד שמחה שלא התעקשנו על דירה עם מזגן, שהיה בקיץ 2025 לגמרי מיותר.

אבל גם כאן מסתתר אתגר אקלימי לא פשוט: שינויי האקלים עלולים להביא עימם קייצים חמים ויבשים יותר, והעיר תצטרך למצוא דרכים להשקות את השטחים הירוקים העצומים שלה. אחרת, הפארקים שהופכים אותה לאטרקטיבית כל כך עלולים להפוך לאבן נגף.

לכך נוסיף את העובדה שבמשך עשרות שנים, אספקת המים מנהר השפרה – Spree - הושלמה על ידי מי תהום שנשאבו במהלך ייצור פחם במכרה ליגניט פתוח בלוזאציה Lusatia-  על גבול פולין. לאור ההחלטה להפסיק לכרות פחם בגרמניה עד 2038, מקור מים זה ייפסק.

בתמונה: הובלת פחם על הנהר

ללא מקורות אלה, כמות ואיכות המים של ברלין יופחתו, ומומחים מזהירים כי ללא תוכנית מוצקה, סביר שיפרצו סכסוכים על המים, איכותם, כמותם ומחירם ובאיזה מחיר.

בכוכבית אוסיף שחברת המים של ברלין כבר מתחילה להיערך למצב, נבנו תשעה מתקני אחסון תת-קרקעיים, כולל אחד מתחת לפארק ציבורי ענק מאואר (ליד אתר ההנצחה של חומת ברלין), שם ניתן לאחסן עודפי מי גשמים. מנהרת ענק עשירית, שעתידה להיפתח בשנה הבאה, תוכל להכיל 17,000 מטרים מעוקבים של מי גשמים.

וכוכבית אחת שאני לא יכולה לוותר עליה, בכל מה שקשור לחסכון, הדגש מבחינת חברת המים אינה משקי הבית, אלא החקלאות והתעשייה. ואני מצטטת: "רוב הברלינאים גרים בדירות, ואם יש לכם דירת שניים או שלושה חדרים ללא מרפסת או גינה, וסביר להניח שאתם לא מתקלחים בכל יום בשבוע, אז אין שום אפשרות לחסוך במים בפועל."

מבט קדימה

למרות הביקורת, ברלין עדיין מציעה שילוב שקשה למצוא – עיר אירופית גדולה, עם מערכת תחבורה ציבורית יעילה להפליא (אבל לא מאוד זולה! אלא אם מתארגנים על כרטיס שניתן לרכוש אותו רק אם יש לכם מכר עם חשבון בנק גרמני..),  ללא עומסי תיירים בלתי נסבלים, עם היסטוריה דרמטית ונופים ירוקים בלב המטרופולין.

אם העיר תשכיל להשקיע מחדש בתרבות ולנהל בחוכמה את אתגרי האקלים, ברלין עשויה לחזור ולהיות יעד המועדף על תיירים המחפשים אלטרנטיבה לרומא או מדריד הלוהטות או לפריז היקרה.

ויש גם הוראות למקרה של גל חום

 

 יאללה, עוד שבוע חוזרת. עם עוד קצת תובנות

 

לשאר הטורים בבלוג

 https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=7643551286347807273&pli=1#allposts