ועכשיו- גרמניה


 התגעגעתי..

  39 מעלות ותחזית לסופה: ברוכים הבאים לעידן החדש

הגעתי לברלין לשבתון בתחילת יולי 2025 — ישירות אל סופו של גל חום קיצוני שטלטל את אירופה.

בחיפושי אחר דירה לתקופת השהות, היה לי קריטריון, שאינו נתון לפשרה: מזגן. הסינון העלה תוצאה אחת בלבד — דירה מרוחקת כשעה ורבע מהעיר. שאר הדירות הממוזגות היו יקרות יותר מכפול מהתקציב שלי. מדובר במדינה שאינה ערוכה תרבותית או פיזית למזגנים  ואני החלטתי להשתכן בדירה ללא מזגן.

בגל החום המדובר, נמדדו באזורים שונים בגרמניה טמפרטורות של 39 מעלות ואף יותר. ילדים שוחררו מבתי הספר מוקדם, חולים במצב קל התבקשו להתפנות לבתיהם כדי לא להכביד על בתי החולים, אספלט נמס בכבישים, ועיריית ברלין קראה לאזרחים להשקות עצים — כי מערכות השקיה עירוניות כמעט ולא קיימות כאן.

ולא מדובר באירוע בודד. אירופה חווה בשנים האחרונות גלי חום קיצוניים, שריפות יער, שיטפונות וסופות שמשבשות את שגרת החיים, פוגעות בחקלאות ובתיירות, וגורמות לנזקים כלכליים חסרי תקדים. לפי הערכות האיחוד האירופי, בקיץ 2023 בלבד נגרמו לאירופה נזקים בסך כ־45 מיליארד אירו כתוצאה מאירועי אקלים קיצוניים.

והתחזית לעתיד? רק החמרה.

לצד האתגרים, מדינות אירופה, ובראשן גרמניה, מתחילות להפנים את גודל השינוי. מערכי מידע מתקדמים מופעלים לציבור הרחב [1]: החל מהתרעות בזמן אמת בכל המדיות, דרך הנחיות מפורטות לניהול סיכונים אישיים (כמו רשימות ציוד לחירום), ועד הקמה של מקלטים ייעודיים לחסרי בית בגלי חום ממושכים. אלו כוללים מים צוננים, הצללה, מיזוג, וחמלהבברלין, כאמור, יש אתר אינטרנט עירוני מיוחד המציע לאזרח מידע מקיף, מעודכן, נגיש ופשוט — קטלוג אמצעי התגוננות אישי ומשפחתי, המלצות בריאותיות, ועד "צ'ק ליסט" מוכן לשימוש, כולל הנחיות לתושבים מבוגרים או אוכלוסיות רגישות אחרות.

ב־22 ביולי, לדוגמה, בוטלה הופעה של הזמר רובי וויליאמס עקב תחזיות לגשמים עזים וסופות רוח. מדובר באירוע שממחיש היטב את היקף ההפרעות: שינויי האקלים אינם רק התחממות — הם כוללים גם גלי קור, שיטפונות, קריסת עצים, והשבתה של תחבורה ציבורית בשל הצפות. לקראת הסופה המתקרבת, הרשויות לא לקחו סיכון — הודעות רשמיות הופצו בכל הערוצים: הילדים שוחררו מוקדם, הפארקים נסגרו, והציבור התבקש להישאר במקומות מקורים.

ומה בישראל? לקראת גל החום של סוף יולי 2025, הוציא משרד הפנים "מסמך היערכות" שכולל תיאור של טמפרטורות חזויות ועומסי חום. אבל בהיבט ההנחיות, נאמר רק: "יש לרענן את הנהלים ולפעול לפי ההנחיות". אילו נהלים? מהן ההנחיות? ומה לגבי אוכלוסיות בסיכון, כמו חסרי בית, קשישים או ילדים

אז נכון שיש כבר כמה רשויות שהחלו להכין תוכניות להיערכות לשינויי האקלים [ליתר דיוק, 102 רשויות (39%) הגישו או נמצאות בתהליך כתיבה של תוכנית היערכות, ו 155 רשויות ( 61% )בכלל לא התחילו לגבש תוכנית כזו]

 אבל כולנו יודעים עד כמה גדול הפער בין תוכניות ליישום בפועל. 

הפער מדגיש לא רק את השוני באקלים הפיזי, אלא גם את השוני בהיערכות ובתפיסה הציבורית. גרמניה אולי לא רגילה לחום, אבל היא מגיבה אל כלל השפעות האקלים בעקביות, באחריות ובשקיפות.

בישראל — מדינה שחווה גלי חום כמעט כל קיץ — עדיין נדמה שהתגובה היא אד הוק, ללא תוכנית סדורה או מערכי מידע מקיפים. יותר בשיטת ה"יהיה בסדר".

כחודש חלף מאז שהגעתי. מאז, החום הפך לגשם בלתי פוסק, סופות ורוחות שמביאות עימן הצפות.

הופעתו של רובי וויליאמס? ברור שכן!!!!! באיחור של יומיים, והגשם עדיין ירד.


מסתבר ששינויי האקלים לא מאכזבים. רק אנחנו — מתמהמהים.


לשאר הטורים בבלוג

 https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=7643551286347807273&pli=1#allposts

 

Comments

  1. מעניין מאד וכל כך מעציב

    ReplyDelete

Post a Comment

Popular posts from this blog

66. ברלין – בין תרבות מתכווצת, ירוק ואקלים

תשתיות הטיפול בפסולת בברלין