37. השינוי מתחיל מלמטה (2) - מקומם של ארגונים

בהמשך לפוסט הקודם, בו המלצתי לשלטון המרכזי לתת ל"שטח" לעבוד ולהפריע כמה שפחות, הפעם אני מתקדמת עם הסקטור העיסקי וסקטור השירותים, להלן- ארגונים. גם לארגונים אלה יכולת הנעה של תהליכים, שלעיתים, זקוקים לזריקות עידוד מהממשלה ולמסר רגולטורי ברור, עם טווח זמן סביר ליישום על מנת שהיוזמות והרעיונות יבשילו וייושמו. אולם, לעיתים, היוזמות מגיעות מתוך הארגון עצמו וראוי לכוון לשם זרקורים.

התמונה ששמתי בפייסבוק מראה כי ניתן להתחיל מלמטה- לצמצם בזבוז מזון, לעזור לנזקקים- ע"י השארת לחם שלא נמכר לכל דיכפין.

בפוסט זה אתמקד במנגנון הדיווח הוולנטרי על פליטות גזי חממה של ארגונים.

משנת 2010 מנהל מוסד שמואל נאמן יחד עם המשרד להגנת סביבה את מערך הדיווח הוולונטרי הזה (משנת 2017 חברנו לחברת אקוטריידרס על מנת להמשיך ולמנף את הפרויקט המוצלח הזה).

חברות נדרשות, עפ"י חוק, לדווח על הפליטות שלהן לאוויר, למים, ליבשה במסגרת המפל"ס (מרשם פליטות והעברות לסביבה). הדיווח הזה כולל גם פליטות של גזי חממה.

ועכשיו עולה השאלה המתבקשת- למה חברת החשמל, כימיקלים לישראל, בז"ן, נשר וגם קופת חולים כללית, בנקים, מוסדות אקדמיים ועוד מדווחים למערך הוולונטרי?

אקדים ואומר שהמערך הוולונטרי החל לפעול לפני שהמפל"ס חייב את הדיווחים. כלומר, חברות החלו לדווח באופן התנדבותי מלא, בלי לקבל תמיכה מגורם ממשלתי.

מוזר?

לא!

החברות הבינו, שאמנם יש בצעד הזה גם יחסי ציבור, אבל גם אפשרות להתבוננות פנימית, לתוך הארגון להתייעל ולחסוך- מה שנקרא: מה שנמדד- מנוהל.

כלומר, באמצעות כלי סיסטמתי (תקנון וקובץ אקסל למדווחים) יכול ארגון לזהות איפה הוא צורך הרבה אנרגיה ואיפה אפשר להתייעל, איזו אנרגיה הוא צורך (חשמל, קיטור, דלקים או אנרגיה ממקורות מתחדשים), איך מנוהל צי הרכב של הארגון, איפה יש דליפות של גז מזגנים (שחלק מהגזים שמשתמשים בהם הם גזי חממה מאוד אקטיביים) ואיך אפשר לחסוך כסף ע"י ניהול נכון של תחזוקת המזגנים.

65 חברות מדווחות למערך והפליטות המדווחות מהוות כמחצית מכלל הפליטות במשק.

התהליך הזה הוא כל כך WIN WIN  וזו גם הסיבה שארגון כמו "שירותי בריאות כללית" הצטרף למערך הדיווח בשנת 2017 ודיווח על 13 אתרים של הארגון (בתי חולים ומרפאות מחוזיות).

בנוסף, וזו עוד סיבה שמשהו וולונטרי בנושא איכות סביבה מצליח למשוך ארגונים, למרות קונפליקטים מתמידים עם המשרד להגנת סביבה- הכנת המערך היתה בשיתוף מלא עם הארגונים. ישיבות ארוכות בהן הוצג הרציונאל, הוגדרו והוסברו דרכי השגת והצגת הנתונים, צולמו סרטי הדגמה והסברה, נערכים ימי עיון שנתיים, אשר חושפים את הארגונים לא רק למה שנעשה, אלא גם לתוכניות ומגמות עולמיות בנושא דיווחים ובנושא הפחתת פליטות.

הארגונים מרגישים שותפים. תורמים ונתרמים.

כמובן, שמעבר לפליטות גזי חממה, יש לארגונים השפעה רבה מאוד על הסביבה וגם אפשרות להוביל שינוי. כולנו יודעים וזוכרים שחברות מסחריות רוצות וצריכות למכור והרבה, שזה, בהגדרה, קונפליקט מובנה עם עקרונות הקיימות. לכן, בכל מיזם סביבתי יש להבטיח שההצהרות אינן התיירקקות (green wash)- כך למשל, רשת המלונות AccorHotels(מפעילה בין השאר את רשתות נובוטל ואיביס) הודיעה כי תקים 1000 גינות בבתי המלון שלה לגידול ירקות על מצע קומפוסט מפסולת המזון של המטבחים. רעיון נחמד, אבל אולי עדיף היה לצמצם, מלכתחילה, את גודל הצלחות וכמויות האוכל המסופקות בבופה?

סטארבאקס הודיעה כי תפסיק לספק קשיות שתיה בסניפיה עד 2020. אך האלטרנטיבה היא מכסה עם פיה מותאמת (שתוספת המשקל שלו שקולה לפחות למשקל הקשית..). אתם צריכים להיות סמוכים ובטוחים שיש לי דוגמאות כאלה למכביר.

לארגונים יש עוד הרבה מה לעשות והרבה מה לתרום לנושא, ויש כאן סוגיות עיסקיות מהותיות: שיפור והתאמת שרשרת האספקה לעקרונות הקיימות, השקעה אתית של בית השקעות- השקעה במניות של חברות אנרגיה מתחדשת במקום במניות של חברות גז ונפט ועוד ועוד.

מסקנות:

-       לארגונים (עסקים ושירותים) יש מקום חשוב מאוד בקידום איכות הסביבה בישראל

-       בהרבה מקרים צריך להגיד לשלטון המרכזי פשוט "אל תפריעו"..

-    אין מקום לסיסמאות. צריך לעקוב ולבחון את פעילות הארגונים באמצעות מדדים ברורים להערכת יישום העקרונות של הקיימות בארגון.

 לשאר הטורים בבלוג