12. לכבוד יום העצמאות- על חקלאות וסביבה

קשה לראות מכאן את הטקסים הכל כך עצובים של יום הזכרון. אבל יש לנו את היכולת לאסוף את עצמנו ולהסתכל קדימה עם תקווה.. 
שדות חקלאיים, מטעים, מרחבים ירוקים וגם קו-נועים וטפטפות מעוררים בי "גאווה ישראלית" (כזכור אני בוגרת הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון, עליה השלום, בתואר השני והשלישי, אני נשואה לבוגר הפקולטה בטכניון והחתנים שלי הם חקלאים בערבה).

הרבה עבודות עשיתי במהלך השנים, עבודות שתכליתן היתה לבדוק כיצד מפתחים חקלאות בת קיימא, כזו שמעצימה תועלות סביבתיות וממזערת נזקים. יחד עם פרופ' יוריק אבנימלך, ד"ר חיים צבן, עליו השלום, וד"ר לירון אמדור עסקנו בשנים 2002- 2005 בדרכים למימוש הערכים החיצוניים של החקלאות, כחלק מההכנסות של החקלאי וכחלק מחובתנו לשמירה על המרחב הכפרי.

"אז בבית הספר, על הקיר תמונה והאיכר חורש בה את האדמה.." זה אחד מה-שירי מולדת שעושים לי הרגשה של בית, של ערכים, של געגוע. החקלאות משמשת כשומרת השטחים הפתוחים, הנוף, מאפשרת חלחול המים למאגרי מי התהום, הצמחים מטמיעים פחמן דו חמצני ומפחיתים בכך את "אפקט החממה", הקרקע החקלאית קולטת פסולות וביוב עירוני ולפיכך, יש לה, לחקלאות, חשיבות בשמירה הבטחון הלאומי, בעיקר בפריפריה.

החקלאות שומרת על מורשתו ותרבותו של עם ישראל מן העבר ושל תקופת החלוציות והקמת המדינה, היא משמשת כאוצר חינוכי ותרבותי לילדים ולנוער ולחברה בכלל.

מכאן, שיש לחקלאות תועלות חיצוניות ושירותים סביבתיים אותם מספקת החקלאות למדינת ישראל ותושביה.

נכון, נכון, החקלאות גם מייצרת נזקים סביבתיים- נקז חקלאי עשיר בחומרי דשן והדברה המגיע למקורות מים, פסולת חקלאית שלא מטופלת כראוי ובעולם, כמובן, נושא בירוא היערות לשם הכשרת שטחים חקלאיים אשר פוגע בקרקע וגורם לסחף קרקעות.

כמו בכל נושא, יש לבדוק את כל מערך האיזונים, העלויות ותועלות הכוללות גם את הישירות וגם את החיצוניות.

המשך קיומה של החקלאות לא מובטח. קל מאוד למקבלי ההחלטות, בשם "הורדת יוקר המחייה", לפתוח את השוק ליבוא ולא לתת כל עדיפות לתוצרת המקומית, שהיא איכותית יותר אך, לעיתים, גם יקרה יותר. אבל, אנחנו צריכים שתהיה לנו חקלאות! הדרך הנכונה היא להפוך את הענף הזה ליעיל, מודרני וכלכלי יותר.

בשנת 2016 הכנו במוסד נאמן מסמך מקיף שעסק בתעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניות בישראל בצל משבר המזון העולמי והאתגרים הסביבתיים. 

המסמך מרכז ידע והמלצות מתוך מטרה למנף את ההתמודדות עם השפעותיה השליליות של החקלאות (שימוש במשאבים בצורה לא יעילה, יצירת מטרדים סביבתיים וכד') ועם הצורך להגדיל ולייעל את ייצור המזון, לקידום תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניות. הראנו בעבודה זו כי קיימות אפשרויות והזדמנויות להגדלת היעילות והפחתת ההשפעות הסביבתיות השליליות בישראל תוך ניצול יכולות ומינוף תחום האגרו-טכנולוגיות (הקשורות קשר הדוק לתעיית ההי-טק)  ליצוא ידע וטכנולוגיות מישראל. 

סוגיית סגירת הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון, לפני שני עשורים כמעט, היא המראה העגומה שעל הקיר.

אז לתפארת מדינת ישראל, בשנת ה- 71 לעצמאותה, צריך לזכור כי אנחנו חייבים לשמר את החקלאות ואת השטחים הפתוחים, להעצים את הסקטור הזה ע"י יישום של המהפכה התעשייתית הרביעית (שימוש ברובוטים ואוטומציה, ניתוח נתוני עתק, שימוש בטכנולוגיות של האינטרנט של הדברים- IoT  ) לא רק כדי לייצר לעצמנו מזון איכותי, לא רק כדי ליישם את מילות השיר "יודע חקלאי פיקח... שאת הזן יש לשבח, ולהיטיב בהרכבה..", לא רק כדי לייצא טכנולוגיות ישראליות לכלל העולם, אלא כדי שגם המחותנים שלי ימשיכו את המפעל הציוני בחום יותר מ 40 מעלות בערבה וכדי שלכלבתי, זואי, יהיה איפה לטייל יחד איתי ועם נכדתי (כשאחזור לחופשת מולדת.. )

זואי תמיד מתלבטת.. מה עדיף.. טיול או ליקלוק של אוזן טעימה..